אמת - ודרך פירושו של האבן עזרא על התורה

חיבור זה נכתב לשלומה של רות מרים בת כרמלה. שתזכה לחיים ארוכים, היא ובני משפחתה.

אֱמֶת זוֹ תּוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כג כג) אֱמֶת קְנֵה (ברכות ה’:א’)

שלושה ספרים מונחים על שולחני כרגע. האחד הוא ספר ויקרא, שכן בו עוסקת פרשתנו, השני הוא הספר ״אמת ליעקב״, והשלישי הוא ספר בראשית.  ואין זה פלא ששלושתם חברו על שולחני.  

ספר ויקרא בו אני מעיין הוא עם פירוש ״דעת מקרא״ כפי שפירש ד״ר מנחם בולה. וכך כתב במבוא: ״בבוקר אחד של ימי עלומי, כשאבי מורי ר’ משה ב״ר מאיר ז״ל סיים את תפילת השחר, וחלץ את תפיליו, שאלני: האם אתה יודע מה הן המלים, שהן בעיני היפות ביותר בתפילתנו? והוא עצמו השיב על שאלתו: ודובר אמת בלבבו. 

רצונו היה לומר, שכל תכליתה של תורת ישראל ומצוותיה היא לחמכנו לחשוב בלבנו מחשבות של אמת ושנדבק באמת הנצחית שנתגלתה לנו מן השמים”.  דברים נפלאים !  מקוצר הזמן וכן כדי לא להטריח, לא המשכתי לצטט את המשך דבריו, והרוצה יעיין בספר ויקרא עם פירוש ״דעת מקרא״. 

ולא לחינם פתח המפרש בזה. המסר הוא כמובן שתורת השם אמת, אך בין השיטין בולט גם אופיו של המפרש, והאמת, כך נראה, היתה נר לרגליו בכותבו את פירושיו.

הספר השני המונח על שולחני הוא ״אמת ליעקב״.  הספר נכתב על ידי הרב יעקב קמינצקי. ולא היה בוחר להצמיד את המלה ״אמת״ בסמוך לשמו, אלמלא לא היתה האמת בסיס לכתיבת פירושיו.  הנה כמה דברים שכתב עליו חתנו, הרב ישראל שורין: “הפסוק 

‘תתן אמת ליעקב’ היה נר לרגליו בכל הליכותיו ואורח חייו. ולא פעם הביע: שמי יעקב, ועל יעקב נאמר תתן אמת ליעקב ולכן אינני יכול להתנהג אחרת״.

עוד כתב עליו חתנו: ״אחד הקווים הראשיים באישיותו של מו״ח, שהיה דייקן מאד, בחייו ובאורח מחשבתו. היה ישר כסרגל בכל מהותו. היתה לו ידיעה שלימה בכללי קידוש החודש ועיבור השנה, ושאר מקצועות התורה שהדיוק בהם מוכרח להבנתם…ואם חותרים אחרי האמת כל דבר צריך להיות תואם במידת האמת. ומכאן ידענותו ובקיאותו הגדולה בתנ״ך, בדקדוק ובטעמי התורה. הוא היה אחד מהמעטים  - ואולי היחיד בין גדולי הדור - שידע את ההגיון והכללים של הטעמים”.

עוד המשיך לכתוב עליו, אלא שבחרתי לציין רק מקצת הדברים.  וכאשר אני קורא על האיש, זהו האיש שממשנתו ארצה ללמוד !

הספר השלישי הוא ״מקראות גדולות״ בראשית, בו אני קורא את פירושו של האבן עזרא לתורה. האבן עזרא הצטיין בידיעותיו הרבות והמגוונות: תורה, פילוסופיה, אסטרולוגיה, מתמטיקה, לשון ודקדוק, אסטרונומיה, חוכמת סוד העיבור, שירה, ועוד.

אגב, מעניין המשותף ביו תחומי מומחיותו של האבן עזרא שחי במאה ה-12, לבין ידיעותיו ותחומי התענינותו של הרב יעקב קמינצקי שחי במאה הקודמת: תורה, פרשנות התורה, לשון ודקדוק, וחכמת הלוח העברי.

עיקר חיבורי זה הוא לכתוב את השקפתו של האבן עזרא בפירושיו לתורה, כפי שמשתקפת בהקדמתו לפירוש התורה. אתחיל דוקא מהסוף. כך סיים את הקדמתו: ״ומתרגם התורה ארמית (אונקלוס. א.ג.) תרגם אמת…רק קדמונינו (חז״ל. א.ג.) אמת, וה’ אלקים אמת, ינחו עבדו בדרך אמת”.  האמת, הדיוק והדקדוק הם היו הכלים ואמות המידה בהם השתמש בפירושיו.

בהקדמתו מתאר האבן עזרא באריכות את חמש הדרכים בהן אחזו מפרשי המקרא.

כדי להמחיש, הוא מתאר עיגול שבמרכזו נקודה. נקודה זה היא האמת.

הדרך הראשונה היא הדרך של קודמיו, הגאונים, כמו סעדיה גאון ואחרים מתקופתו. דרך פירושם ארוכה ומורכבת. כדוגמה הוא מביא פרשן, רב יצחק שמו, שחיבר שני ספרים שהם פירוש רק על פרק א’ בבראשית (!)  בפירושיהם הם השתמשו בידיעות שהיו בזמניהם, כמו אסטרונומיה ומדעים אחרים. טוען האבן עזרא שרוב העם לא יבין את פירושם. והחכמים שבעם, אם ברצונם ללמוד את הידיעות שהיו בזמניהם, יפנו למקור, לאותם ספרים מהם שאבו המפרשים הגאונים את ידיעותיהם. 

 במשל המעגל, הוא מדמה את פירושם להיקף המעגל עצמו. 

אין זו דרכו של האבן עזרא.

הדרך השניה היא דרך הקראים. לדעתם הם בנקודה עצמה, באמת עצמה, שכן הם מנסים לפרש את התורה לפיה הבנתם הלקויה של הפשט בלבד, ואין הם מקבלים את דעת חז״ל. הבנתם מסולפת, וההלכות שהם פסקו על פי שגיאות הבנתם הן הלכות שגויות.

בפירושיו מרבה האבן עזרא ללעוג למפרשים הקראים וראשי קהילתם.

הדרך השלישית היא דרך הכופרים. נראה לי שאילו היה האבן עזרא חי בימינו, היה קורא לזה ‘דרך המשכילים’.  כאן אילו הנקודה שבמרכז העיגול היא אמת, הרי שאלה רחוקים לא רק מהנקודה, אלא מהעיגול עצמו…

הדרך הרביעית היא דרכם של המפרשים את התורה על פי הדרש. רובם מארצות יוון ואיטליה. הדרש מכיל גם סיפורים שאינם עומדים במבחן ההגיון. פירושם גם אינו עומד במבחן הלשון והדקדוק. 

אולי זה המקום לצטט מדבריו של הרב דוד צבי הופמן שכתב: ״אותם פתגמים, סיפורים, דברי חוכמה ומוסר הכלולים בשם ‘אגדה’ ושעניינם להביע משל, חוכמה ומוסר, או ביאורים לכתובים, שאין בהם חוקים, אין לומר עליהם שניתנו מסיני, ואין עלינו שום חיוב לקבלם”.

הדרך החמישית היא דרכו של האבן עזרא. שוב, על מנת לא להטריח, אעמוד בפיתוי, ולא אצטט את כל דבריו, אלא מקצתם: “…ממנו (השם. א.ג.) לבדו אירא, ולא אשא פנים בתורה. ואחפש היטיב דקדוק כל מלה בכל מאודי, ואחר כך אפרשנה כפי אשר תשיג ידי…” ואמנם, אין האבן עזרא ירא לפרש כאשר דבריו אינם עומדים בקנה אחד עם מה שהאמינו בזמנו, לפעמים אינו מפרש לפי דברי חז״ל אף על פי שפירושי חז״ל ידועים לו היטב. במקומות מסוימים הוא יוצא ללא מורא נגד מפרשים אחרים, ומשתמש נגדם בשפה נלעגת (בעיקר נגד קראים). פירושיו מבוססים על דיוקי המקרא ודקדוקי המלים.  במרבית המקרים פירושיו תואמים אם טעמי המקרא. וכך כתב בספר ״מאזניים״ : ״שכל פירוש שאינו על דרל הטעמים, לא תאבה לו ולא תשמע אליו״.

אסיים באשר כתב בתחילת הקדמתו:

״בְּשֵׁם הָאֵל הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא   אַחֵל לְפָרֵשׁ פֵּרוּשׁ הַתּוֹרָה

אָנָּא אֱלֹהֵי אָבִי אַבְרָהָם       עֲשֵׂה חֶסֶד עִם עַבְדֶּךָ אַבְרָהָם
וִיהִי פֶּתַח דְּבָרְךָ מֵאִיר         לְעַבְדְּךָ בֶּן עַבְדֶּךָ מֵאִיר
וּמִיְּשׁוּעַת פָּנֶיךָ תָּבֹא עֶזְרָה    לְבֵן אֲמָתְךָ הַנִּקְרָא בֶּן עֶזְרָא

זֶה סֵפֶר הַיָּשָׁר, לְאַבְרָהָם הַשָּׁר.     וּבַעֲבוֹתוֹת הַדִּקְדּוּק נִקְשָׁר,

וּבְעֵינֵי הַדַּעַת יִכְשָׁר,      וְכָל תּוֹמְכוֹ מְאֻשָּׁר. 

         נְאוּם אַבְרָהָם הַסְּפָרַדִּי הַנִּזְכָּר:

שבוע טוב,

אהרן