Friday, June 29, 2018

במה מדליקין - משניות מבוארות



לחץ כאן

לפרשת תצוה - מחלוקת ניקוד וטעמים

Professor Yochanan Broyar writes about machaloket between the Ba'alei Te'amim to Ba'alei Nikud.
One of the examples he gives here is from Shemoth 28:11:
 מַֽעֲשֵׂ֣ה חָרַשׁ֘ אֶ֒בֶן֒ פִּתּוּחֵ֣י חֹתָ֗ם תְּפַתַּח֙ אֶת-שְׁתֵּ֣י הָֽאֲבָנִ֔ים עַל-שְׁמֹ֖ת בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל מֻֽסַבֹּ֛ת מִשְׁבְּצ֥וֹת זָהָ֖ב תַּֽעֲשֶׂ֥ה אֹתָֽם
It looks like that there are two ways of how to interpret this pasuk. 
One is based on the vowels. Because the word “charash” is with a patach under the letter reish, then
we know that charash-even is semichut (construct state in English?).  Chrash-Even will be the person who is an expert to do art work with stones.
however, if we judge by the tropes, we see that the word ma’ase has a trop mesharet, it means that the words ma’ase-charash are connected (and not the words charas-even)  The interpretation would be that the work should be done as an art work, and the object would be a stone.

This is my understanding of page 4 (194) of the attached.

Shavua Tov,


Aharon

לחץ כאו לקריאת המאמר

מחלוקת ניקוד וטעמים - מצורף קישור למאמר של פרופיסור יוחנן ברויאר






מהי התפילה הקצרה ביותר - לפרשת בהעלותך ולפרשת בלק

מהי התפילה הקצרה ביותר בתורה?

כידוע זו תפילתו של משה אל השם לרפא את אחותו מרים: ״אל נא רפא נא לה״.  (במדבר י״ב:י״ג)
יהיו שיחשבו שניתן היה לקצר אפילו עוד. לשם מה פעמיים ״נא״? למה הכפילות ?

החושבים כך, טוב שיעיינו בתרגום אונקלוס לפסוק: ״אֱלָהָא בְּבָעוּ אַסֵי כְעַן יָתָהּ:״
המלה ״נא״ הראשונה פירושה ״בבקשה״ (בבעו), והשניה - פירושה ״כעת”, ״עתה״ (כען).
זהו, הכי קצר שיש, אין כפילות.

והנה, בפרשתינו, פרשת בלק, אומר בלק לבלעם: "וְעַתָּה לְכָה נָּא אָרָה לִּי אֶת הָעָם הַזֶּה ״.
ואונקלוס מתרגם: ״וכען אתא כען לוט לי ית עמא הדין”.
נראה כביכול שיש כאן מקרה הפוך. בתרגומו של אונקלוס יש כפילות, פעמיים ״כען״, אך בפסוק שתי התיבות ״כען״ הן שונות.  ״כען״ הראשון הוא ״אתה״, והשני - ״נא”.

הסיבה היא שלמילה ״עתה״ פירושים שונים, וכן למילה ״כען״, בהתאם להקשר.
בדרך כלל התיבה ״עתה״ היא ״עכשיו״, ״ברגע זה״.  כמו ״עתה קום צא מן הארץ הזאת” (בראשית י״א: י״ג).
אך כאשר התיבה באה בצירוף האות וו בתחילתה, היא מציינת מסקנה, כמו ״לפי כך”, 
וְעַתָּה אָרוּר אָתָּה מִן הָאֲדָמָה אֲשֶׁר פָּצְתָה אֶת פִּיהָ לָקַחַת אֶת דְּמֵי אָחִיךָ מִיָּדֶךָ״. (כיון שרצחת, לפי כך ארור אתה מן האדמה…)
וכן בפרשתינו, בלק אומר שהעם רב מאד, ולפי כך ״ארה לי…״
אם כך בתרגום אונקלוס התיבה ״כען״ הראשונה (בתוספת וו החיבור) ניתן לפרשה כ״לפי כך״ (מסקנה) , והתיבה ״כען״ בפעם השניה בפסוק פירושה  ״כעת״.

נראה שלא הכל יסכימו לתרגומו של אונקלוס, וישנה גם ההבנה ששתי התיבות ״נא״ שבפסוק פירושן ״בבקשה".  רש״י כותב: ״אל נא רפא נא לה: בא הכתוב ללמדך דרך ארץ, שהשואל דבר מחברו צריך לומר שניים או שלושה דברי תחנונים, ורק אחר כך יבקש שאלותיו״.

בפיוט ״ידיד נפש״ שכתב רבי אלעזר אזכרי (מחכמי ומקובלי צפת לפני למעלה מארבע מאות שנה)
נכתב ״אנא אל נא רפא נא לה". נראה שמחבר הפיוט מסכים עם רש״י, ולכן כתב שלושה דברי תחנונים בשטחו את בקשותיו לפני השם,


(להבנת המילה ״כען״ בתוספת וו החיבור נעזרתי במילון העברית המקראית של מנחם צבי קדרי).

Saturday, June 23, 2018

משמעות המילה "ואתה" שבריש וזאת הברכה מאת: שמעון מורסיאנו


משמעות המילה "ואתה" שבריש  וזאת הברכה
מאת: שמעון מורסיאנו

נאמר בפרשת וזאת הברכה: "ה' מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ--הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן, וְאָתָה מֵרִבְבֹת קֹדֶשׁ" . תיבת "ואתה" בפסוק הנ"ל צריכה ביאור, כי אין משמעותה כפי שהיא אמורה בכל מקום, ורבים הם המפרשים שפירשוה  “בא" או "הביא". "וְאָתָה" כפועל אינה לא מילה עברית ולא מילה ארמית, כי בלשון ארמית סופה באל"ף - "אתא”. עיין באבן עזרא וכן ברמב”ן, והפסוק כשהוא לעצמו חסר הבנה, כי מילת היחס מ"ם לפני "רבבות" רומזת שיש מקום בשם רבבות. המלה “ אתה" נמצאת פעם שניה בספר ישעיה  "אָתָה בֹקֶר וְגַם-לָיְלָה”  ישעיה כ”א:י"ב, וגם שם אינה במשמעות הרגילה שבכל מקום.  
                                                          
   הבה ונעיין מה אומרים מפרשי תורתנו. רש"י מסביר "ואתה" לישראל מרבבות קדש ועמו רש"י הוסיף המלים לישראל ועמו על דרך חסורי מחסרא. משמע מדבריו ד "ואתה" היא במקום ובא. אור החיים מביא בשם הספרי שהכונה היא שהביא עמו מקצת רבבות קודש, ואומר אור החיים על זה שאין זה על דרך פשט התיבה ש"ואתה" אינה במקום והביא ודעת אור החיים  עצמו היא שהקב"ה הניח צבא רבבות קדש ובא אצל בני ישראל ופרוש ואתה בא כפרוש רש"י. אור החיים אינו מוסיף המילה עמו הוא סובר שהקב"ה בא לבדו.והשאיר רבבות הקודש במעונם .
לע״ד ניתן לתת משמעות אחרת למילה ו"אתה". לדעתי ו"אתה" בפסוקנו  היא במקום "ואתו",  כאלו כתוב כאן ״ואתו מרבבות קודש״. כשנגלה הקב"ה לישראל באו אתו-מקצת רבבות קודש. היתכן פרוש זה?  כן!  אפשר להסביר ככה אם נחליף וְאָתָ֖ה לוְאִתּוֹ על פי הכלל של חילוף אותיות, שאותיות אהו"י מתחלפות זו בזו כמו שמצאנו מספר פעמים בתנ"ך:  למשל , רֵאשִׁית תְּבוּאָתֹה במקום תבואתו, אֹסְרִי לַגֶּפֶן ״עִירֹה״ במקום ״עירו״ ראו ראינו במקום ראה.
א"כ בנדון דידן אם נחליף  ה"א שבתיבת   ואתה לאות וו, ופרושו עולה כאילו כתוב כאן ואתו מרבבות קודש ואין מתחשבים  שהתנועות של ואתה אינן אותן של ואתו כי ידועה לנו מחלוקת הלכתית בש"ס סנה' ד: סוכה ו: אם למסורת  או אם למקרא ואם הולכים כפי סברת רבנן הסוברים יש אם למסורת כלומר מתחשבים במסורת המשתקפת כפי הכתיב, כפי שנמסר שיש לכתוב את המלה, ולא על פי קריאתה אז יכולים  לקרוא המילה ואתו ולפרש את הפסוק הופיע מהר פארן  ואתו-ועמו מרבבות קודש"  פסוק פשוט וחלק. 

שוב ראיתי שזהו דעת אונקלוס שכתב: אִתְגְלִי בִגְבֻרְתֵּהּ מִטוּרָא דְפָארָן וְעִמֵהּ רִבְבַת קַדִישִׁין וגם יונתן בן עוזיאל תרגם ואתה ועמיה דהיינו אתו כפי שהסברתי. וב"ה שזכיתי לכוון לדעתם הקדושה.

Sunday, June 10, 2018

לפרשת יתרו


דבר ששמעתי מהרב שמעון מרציאנו, נאמר כמובן בבדיחות הדעת:

ידוע שליתרו היו שבע בנות:
וּלְכֹהֵן מִדְיָן שֶׁבַע בָּנוֹת וַתָּבֹאנָה וַתִּדְלֶנָה וַתְּמַלֶּאנָה אֶת הָרְהָטִים לְהַשְׁקוֹת צֹאן אֲבִיהֶן:
(שמות ב: ט״ז) 

וכן ידוע שהיו לו שבעה שמות:
וישמע יתרומה שמועה שמע ובא (א) קריעת ים סוף ומלחמת עמלק (זבחים קטז.):יתרושבע שמות נקראו לו  רעואל, יתר, יתרו, חובב, חבר, קיני, פוטיאל
(רש״י, שמות י״ח:א)

האם יש קשר בין הדברים? 
נראה שהקשר הוא, שבכל פעם שהיה משיא אחת מבנותיו, הדבר היה עולה לו בממון רב, עד שנאלץ להגיע לפשיטת רגל.
ולאחר שהגיע לפשיטת רגל והיה עליו להתחיל את כל עסקיו מחדש, היה צריך לשנות את שמו. 
...וכך שבע פעמים


Saturday, June 9, 2018

לפרשת בהעלותך - ויהי העם כמתאוננים


 וַיְהִי הָעָם כְּמִתְאֹנְנִים רַע בְּאָזְנֵי יְהֹוָה וַיִּשְׁמַע יְהֹוָה וַיִּחַר אַפּוֹ וַתִּבְעַר בָּם אֵשׁ יְהֹוָה וַתֹּאכַל בִּקְצֵה הַמַּחֲנֶה
במדבר י״א:א
מה פירוש המילה ״מתאוננים״? לדוברי עברית זה נשמע כמו ״מתלוננים״, והדבר מתישב יפה עם הפסוק. אך אונקלוס מתרגם את המילה ״מסתקפין״.  במילון ארמי עברי של ע״צ מלמד, ״מסתקפין״ פירושו ״מתעוללין״ , והדבר מתישב יפה עם פירושו של רש״י:
כמתאוננים. אין מתאוננים אלא לשון עלילה, מבקשים עלילה האיך לפרוש מאחרי המקום, וכן הוא אומר בשמשון כי תואנה הוא מבקש .שופטים יד, ד
כמה פירושים אחרים למילה זו:
רשב״ם, ספורנו: מצטערים מטורח הדרך
אבן עזרא, חזקוני: מגזרת אָוֶן
רמב״ן: מצטערים
דעת זקנים מבעלי התוספות: כאוננים על המת

לפרשת בהעלותך - התפילה הקצרה ביותר בתורה. אפשר לקצר עוד קצת?


מהי התפילה הקצרה ביותר בתורה?

כידוע זו תפילתו של משה אל השם לרפא את אחותו מרים: ״אל נא רפא נא לה״.  (במדבר י״ב:י״ג)
יהיו שיחשבו שניתן היה לקצר אפילו עוד. לשם מה פעמיים ״נא״? למה הכפילות ?

החושבים כך, טוב שיעיינו בתרגום אונקלוס לפסוק: ״אֱלָהָא בְּבָעוּ אַסֵי כְעַן יָתָהּ:״
המלה ״נא״ הראשונה פירושה ״בבקשה״ (בבעו), והשניה - פירושה ״כעת”, ״עתה״ (כען).

זהו, הכי קצר שיש...


לפרשת שלח - מחלת הכרוספדין

מחלת הכרוספדין

הגר"י זילברשטיין שליט"א ("חשוקי חמד" סנהדרין לא ע"ב) הביא את המעשה הבא ושאל האם עבר האיש באונאת דברים?

"מעשה באחד שנסע באוטובוס והגה בתלמודו בשקידה מופלאה, לפתע נכנס אדם שאינו שומר תורה ומצוות, ואחז בידו עיתון שאין רוח חכמים נוחה הימנו, ולאוזניו היו צמודות אוזניות המשמיעות מוזיקה מרעישה, והחליט להתיישב דוקא לצד הבחור המתמיד, הבחור שהמוזיקה המרעישה, הפריע לו ללמוד, החל להצטמצם ונדחק לצד. "מדוע אתה בורח ומצטמצם?", שאל האיש בגסות. השיב הבחור: אני חוזר משערי צדק. ומתברר שיש לי כרוספדין. שאל אותו: והוא מדבק?  ענה לו הבחור: מאד. האיש מיהר לקום, ובחר לו מקום ישיבה מרוחק.

רופא שישב במושב הסמוך לבחור, שאלו מה זה מחלת הכרוספדין שטרם שמעתי עליה. הבחור ענה לו כרוספדין אינה מחלה, אלא זה תרגום אונקלוס לציצית. ודע לך כי לא שיקרתי, משום שבאמת חוזר אני כעת משערי צדק, ומה שאמרתי שהמחלה מדבקת, זאת על פי דברי המשנה, מצוה גוררת מצוה".

והשיב הרב: "בסיפור זה הבחור לא עבר על אונאת דברים, כי אונאת דברים הוא דבר המסור ללב, ונאמר בו 'ויראת מאלוקיך', כי הקדוש ברוך הוא מעניש על הכוונה, וכיון שהבחור לא התכוון לצערו, אלא שהתכוון שלא יפריענו מלימודו, לא עבר על אונאת דברים".

{לח} מַלֵל עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְתֵימַר לְהוֹן וְיַעֲבְּדוּן לְהוֹן כְּרוּסְפְּדִין עַל כַּנְפֵי כְסוּתְהוֹן לְדָרֵיהוֹן וְיִתְּנוּן עַל כְּרוּסְפְּדָא דְכַנְפָא חוּטָא דִתְכֶלְתָּא: