הפטרה פרשת צו - ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע ביו עובד אלוקים לאשר לא עבדו

״וְשַׁבְתֶּם וּרְאִיתֶם בֵּין צַדִּיק לְרָשָׁע בֵּין עֹבֵד אֱלֹקים לַאֲשֶׁר לֹא עֲבָדוֹ:״ (מתוך ההפטרה לשבת הגדול - מלאכי ג’:י״ח) 

נאמר בגמרא: “אמר ליה בר הי הי להלל מאי דכתיב ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע בין עובד אלקים לאשר לא עבדו היינו צדיק היינו עובד אלקים היינו רשע היינו אשר לא עבדו אמר ליה עבדו ולא עבדו תרוייהו צדיקי גמורי נינהו ואינו דומה שונה פרקו מאה פעמים לשונה פרקו מאה ואחד אמר ליה ומשום חד זימנא קרי ליה לא עבדו אמר ליה אין צא ולמד משוק של חמרין עשרה פרסי בזוזא חד עשר פרסי בתרי זוזי. (חגיגה ט’:ב’)

ופירושו: ״בר הי הי שאל את הלל לפשר הפסוק  שאומר הנביא מלאכי ״ושבתם ראיתם בין צדיק לרשע בין עובד אלקים לאשר לא עבדו״ . הסביר לו הלל ששניהם צדיקים גמורים, אלא שאין להשוות זה ששנה את פרק לימודו מאה פעמים, לבין זה ששנה את פרקו מאה ואחת פעמים. שאל בר הי הי ״האם כולה בגלל שלמד פעם אחת פחות מחברו נקרא לו ״לא עובד אלקים?!” השיב לו הלל: ״ודאי, ראה את נהגי החמורים. יחייבו אותך זוז אחד על נסיעה של עשר פרסות, אבל עבור נסיעה של אחת עשרה פרסות (רק פרסה אחת יותר!) יחייבו אותך פי שתיים, שהוא התעריף הבא.

חובבי הגימטריות ימצאו כאן סימן יפה: ראשי התיבות של המלים ״עֹבֵד אֱלֹקים לַאֲשֶׁר״ שוים ל-101(ע=70, א=1, ל=30) . 

ואילו ערך ראשי התיבות של המלים ״לֹא עֲבָדוֹ״ שוים ל-100 (ל=30, ע=70)

שבוע טוב, 

אהרן