״וַיְמָרְר֨וּ אֶת־חַיֵּיהֶ֜ם בַּעֲבֹדָ֣ה קָשָׁ֗ה בְּחֹ֨מֶר֙ וּבִלְבֵנִ֔ים וּבְכׇל־עֲבֹדָ֖ה בַּשָּׂדֶ֑ה אֵ֚ת כׇּל־עֲבֹ֣דָתָ֔ם אֲשֶׁר־עָבְד֥וּ בָהֶ֖ם בְּפָֽרֶךְ׃ (שמות א’:י״ד)
כידוע, במקור נגזר על בני ישראל להשתעבד במצרים ארבע מאות שנה (כמבואר בבראשית ט"ו), אך ע"י קושי השעבוד קיצר הקב"ה תקופה זו למאתים ועשר שנים (רד״ו).
אומר על כך הגאון מוילנא שניתן למצוא לדבר רמז בפיסוק הטעמים על המילים "וימררו את חייהם”. הטעמים על המלים האלה הם הטעמים "קדמא ואזלא”,וזאת לרמוז, שעל ידי שמיררו המצרים את חייהם, בני ישראל "קדמו ואזלו" (=קדמו והלכו, בתרגום מארמית). דהיינו, הקדימו והלכו ממצרים קודם הזמן.
מעניין גם לראות שהמילים "קדמא ואזלא" הן בגימטריא מאה תשעים, וזהו בדיוק ההפרש בין מאתים ועשר לבין ארבע מאות !
(בהשראת שיעורו מאתמול של הרב משה גנק)
חג פסח כשר ושמח !
אהרן
No comments:
Post a Comment