Vayishlach

This article is in memory of my Father-in-law, Yair-chai Ben Yehoshua z”l.

Our Parasha opens with the pasuk: “Vayishlach Yaakov mal’a’chim lefanaiv el Esav achiv” - “Then Yaakov sent mal’a’chim ahead of him to Esav” (32:4)

In Hebrew the word “mal’a’chim” has two meanings. One is ‘emissaries’,  human beings messengers, and the other is - ‘angels’.  

Which one of these two is our pasuk referring to? 

The Midrash introduces two interpretations: “Mal’achim elu sheluchei basar vadam. Rabanan amru mal’achim mamash” -

"Mal’ac’him are flesh-and-blood emissaries. The Rabbis are saying real angels.” (Bereshith Raba 70:5)

In Aramaic there are two different words. “Mal’a’chim - Angels" is translated as “mal’a’chiya”;  "Mal’a’chim - emissaries" is translated as “izgadain”.  

In our parasha Unkelos translates the word “mal’a’chim” as “izgadin”, i.e, ‘emissaries’.

Rashi, who in most cases interpret pesukim in their ordinary meaning (kifshuto), here in our Parasha he writes “mal’achim mamash” - ‘real angels’.

Why did Rashi choose to interpret the word “Mal’a’chim” as “Real Angels”, and not as “human beings messengers”?

HaRav Ya’akov Kaminetzki has an explanation based on Perush HaMalbim. The Malbim asked a question:

Why did Yitzchak want to bless Esav and not Ya’akov? Why did he want to bless Esav with material goodness?  The reason the Malbim gives is, Yitzchak wanted to make a partnership between Esav and Ya’akov, same as the partnership between Yisachar and Zevulun. He envisioned that Yaakov will engage in Torah learning, and Esav will support him. 

Based on this understanding, says HaRav Ya’akov Kaminetzki, the reason of why Yaakov sent mal’achim, angels, is not to see if Esav is planning to kill him, but to know if now is the time when Yizchak’s vision could be realized, whether Esav is ready for such partnership.  An emissary - a human being messenger, may understand whether Esav is planning to attack Yaakov, but insight into Esav’s mind, would be possible only to God’s angels, and not human beings emissaries.

This is the reason why Rashi says “Mal’achim mamash” - real angels.

Aharon Gal

לפרשת ויצא

כמה מהביטויים בהם אני משתמשים היום, נאמרו כבר בזמן הקדום:

השימוש במילה ״אחי״ כמו ״מה קורה, אחי?״.  הראשון שהשתמש בו לאנשים שאינם אחיו היה יעקב אבינו: ״ויאמר להם יעקב, אחי מאין אתם?״. כך פנה יעקב לרועי הצאן על יד הבאר.

גם סיסמתה של חטיבת גולני לקוחה מפרשתנו ״גולני זה הכי אחי״ . זהו כמובן מן הפסוק ״ויאמר לבן ליעקב הכי אחי אתה״.

בפרשה מתוארת לאה כבעלת עינים רכות ״ועיני לאה רכות״. מה פירושו?

ניתנו לכך כמה הסברים. בחרתי לצטט את הכתוב מבראשית רבה:

״וְעֵינֵי לֵאָה רַכּוֹת אֲמוֹרָאִי דְּרַבִּי יוֹחָנָן תִּרְגֵּם קוֹדְמוֹי וְעֵינֵי לֵאָה הֲווֹ רַכִּיכִין, אֲמַר לֵיהּ עֵינוֹהִי דְּאִמָּךְ הֲווֹ רַכִּיכִין״ (בראשית רבה ע’:ט״ז). מיותר לתרגם את מה שהדגשתי, אבל ברור שהשומע לא אהב את הפירוש…

אגב, יותר מאלף שנה אחר כך מגיב האבן עזרא על פירושו של הקראי בן אפרים לפסוק ״ועיני לאה רכות”. האבן עזרא כותב על בן אפרים ״והוא חסר אלף״. דהיינו, יש לכתוב את שמו של הקראי ללא באות אלף, כך -״בן פרים”…  ניכר אכן שהאבן עזרא לא אהב את פירושו של אותו קראי.

כאשר מגלה יעקב בבקר שלבן רימה אותו ונתן לו את לאה לאשה במקום את רחל, הוא אומר ״מה זאת עשית לי הלא ברחל עבדתי עמך, ולמה רמיתני!?”

וכך מתרגם אונקלוס ״ואמר ללבן: מה דא עבדת לי הלא ברחל פלחית עמך ולמא שקרת בי״?

ניתן להבין את זה כך: ״עבדת עלי!״ זועק יעקב. 

ולסיום, משהו קצת רציני יותר, מקור הביטוי ״זבד הבת״ הוא מפרשתנו. כאשר יולדת לאה את בנה השישי היא אומרת ״זבדני אלקים זבד טוב הפעם…ותקרא שמו זבולון. ואחר כך ילדה בת ותקרא את שמה דינה.

כיון שמיד סמוך לסיפור לידת זבולון נאמר על לידת דינה, ואין מוזכר הריון לפני סיפור לידת דינה, יש המפרשים שהיתה זו לידת תיאומים, לכן המלה ״זבד״ מה משתמשת לאה מתייחסת גם ללידת בתה.

מכאן השימוש בביטוי ״זבד הבת״ לטכס הנערך סמוך ללידת הבת, ושבו גם מכריזים את שמה.

שנדע רק שמחות!

לפרשת וישלח

בס״ד

לעילוי נשמת חמי היקר, יאיר בן יהושע ז״ל.

פרשתנו פותחת בפסוק: ״וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים לְפָנָיו אֶל עֵשָׂו אָחִיו אַרְצָה שֵׂעִיר שְׂדֵה אֱדוֹם:” (בראשית ל״ג:ד’).  ידוע שלמלה ״מלאך״ בעברית יש שני פירושים. האחד הוא מלאך אלקים, והשני הוא שליח.

האם יעקב שלח שליחים או מלאכים ממש?  המדרש מביא את שתי הדיעות ״מלאכים אלו שלוחי בשר ודם רבנן אמרי מלאכים ממש.״ (בראשית רבה ע״ה:ד’). 

בארמית הן שתי מלים נפרדות. בפרשה הקודמת, פרשת ויצא נאמר ״וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ וַיִּפְגְּעוּ בוֹ מַלְאֲכֵי אֱלֹקִים (בראשית ל״ג:ב’). אונקלוס מתרגם: “וְיַעֲקֹב אֲזָל לְאָרְחֵהּ וַעֲרָעוּ בֵהּ מַלְאָכַיָּא דַּה’”.  ואלו את הפסוק שבפרשתנו אונקלוס מתרגם כך: ״וּשְׁלַח יַעֲקֹב אִזְגַּדִּין קֳדָמוֹהִי לְוַת עֵשָׂו אֲחוּהִי לְאַרְעָא דְשֵׂעִיר לַחֲקַל דְאֱדוֹם:״ ״מלאכיא״ הם מלאכי שמים, ואלו ״אזגדין״ הם שליחים בשר ודם. מקריאת הפסוק נראה שהכוונה אכן לשליחים, וכך גם פירשו האבן עזרא ואחרים.

 מה ראה רש״י לחרוג מדרכו, דרך הפשט, ולפרש שאלו מלאכי השם?  

לפני שאענה על השאלה הזאת, אנסה להשיב על שאלה אחרת. נאמר בפרשת תולדות: ״וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת עֵשָׂו כִּי צַיִד בְּפִיו״ (בראשית כ״ה:כ״ח). רש״י מביא כאן שני פירושים. האחד פשט, והשני דרש. הפרוש הפשוט הוא שיצחק אהב את עֵשָׂו בגלל המאכלים שנתן לו. השני, הדרש, יצחק התפתה להאמין לרמיותיו של עֵשָׂו. 

שני פירושים אלה, גם הפשט וגם הדרש, מעלים תהיות. האם ייתכן שיצחק אבינו יאהב את עֵשָׂו בגלל סיבה כל כך גשמית? בגלל אוכל? בגלל מטעמים שעֵשָׂו הכין לו? ואם נלך לפי הדרש, האם ייתכן שיצחק אבינו היה כה תמים ופתי שהאמין לרמיותיו של עֵשָׂו?

יצחק ברך את יעקב, בחשבו שזהו עֵשָׂו בנו, בברכות של עושר ושפע, ברכות גשמיות: ״וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹקִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ וְרֹב דָּגָן וְתִירשׁ:״ (כ״ז:כ”ח).  מדוע בברכות גשמיות של עושר ושפע?  

ליצחק היתה תוכנית. 

כותב המלבי״ם: ״הנה רבקה הבינה כל כונת יצחק (שעז"א ורבקה שומעת ר"ל מבינה דברי יצחק) איך רוצה לעשות התקשרות בין עשו ובין יעקב כהתקשרות יששכר וזבולון ושבט לוי וישראל שיעקב יעסוק בתורה ועשו יפרנס אותו״.  

חזונו של יצחק היה שבין שני בניו תהיה שותפות כשל יששכר וזבולון. יעקב יעסוק בתורה, ועֵשָׂו יתמוך ויפרנס אותו. על כן רצה לברך את עֵשָׂו בברכות גשמיות של עושר ושפע.

בפרשתנו יעקב ביקש לדעת אם הגיעה השעה לכך. כותב על כך הרב יעקב קמינצקי בספרו ‘אמת ליעקב’: ״דעיקר כוונתו של יעקב לא היתה לראות אם עשיו מתעתד לצאת לקראתו, דזה ידע בבירור שעליו לפחד ולדאוג מעשיו, אלא סבר יעקב שאולי עכשיו תתקיים כוונתו של יצחק שהוא ועשיו יהיו שותפים בענייני העולם הזה ועולם הבא”.

כדי לחדור ללבו ולהבין לנפשו של עֵשָׂו, שליחי בשר ודם לא יועילו.  להם ייראה שעֵשָׂו מתעתד להלחם ביעקב כדי להרוג אותו.  רק מלאכי השם יוכלו לחדור לעומק מחשבתו של עֵשָׂו להתבונן בתוך תוכו, ולהבחין אם זוהי שעת הכושר להציע לו את השותפות עליה חלם אביהם.

אהרן גל