לפרשת ״וירא״ - לשונו החריפה של האבן עזרא

״וַיִּתְמַהְמָהּ וַיַּחֲזִיקוּ הָאֲנָשִׁים בְּיָדוֹ וּבְיַד אִשְׁתּוֹ וּבְיַד שְׁתֵּי בְנֹתָיו בְּחֶמְלַת יְהֹוָה עָלָיו וַיֹּצִאֻהוּ וַיַּנִּחֻהוּ מִחוּץ לָעִיר: ״(וירא י״ט:ט״ז)

אבן עזרא:  ״ואתמה מהפי' שחבר בן אפרים שאמר כי ויתמהמה. מגזרת מה. והנה שכח כי שני 

ההי''ן מפיקין. רק הוא לשון עכוב. ושרשו משולש והפ''א כפול״

מעניין לראות את לשונו החריפה של האבן עזרא. בפרשתינו הוא השתמש במלה ״ואתמה״ . זהו לשון נופל על לשון על המלה ״וַיִּתְמַהְמָהּ״

לשונו החריפה ניכרת עוד יותר בפרשת ״ויצא״ בפסוק:

״וְעֵינֵי לֵאָה רַכּוֹת וְרָחֵל הָיְתָה יְפַת תֹּאַר וִיפַת מַרְאֶה:״ (ויצא כ״ט:י״ז)

אבן עזרא: ״רכות. כמשמעו ויש שואלים למה היו כן בעבור שחשבו שמחשבות השם כמחשבותיהם וכל הנבראים ראויות צורתן להיות שוות. ובן אפרים אמר שהוא חסר אלף וטעמו ארוכות והוא היה חסר אלף״.

האבן עזרא  לועג על פירושו של הפרשן בן אפרים (כנראה קראי) שטוען ש״רכות״ חסר אלף, (דהיינו, ״ארֻכּוֹת.”) האבן עזרא אומר שהוא עצמו (בן אפרים) חסר אלף!  כוונתו  ״חסר אלף״  -  חסר לימוד, בור. 

יש האומרים שהאבן עזרא מתייחס לשמו של בן אפרים.  ״והוא היה חסר אלף״ כוונתו שיש להוריד משמו את האות אלף, כך ששמו יהיה ״בן פרים”…

ושוב בפרשת וירא:

״וַיְהִי אֱלֹהִים אֶת הַנַּעַר וַיִּגְדָּל וַיֵּשֶׁב בַּמִּדְבָּר וַיְהִי רֹבֶה קַשָּׁת:״ (בראשית כ״א: כ')

רבי אברהם אבן עזרא:

״קַשָּׁת. שם התאר כמו גנב:״

מעניין שהאבן עזרא לא כתב ״כמו נגר״, אלא ״כמו גנב...״

ובפרשת תולדות: 

״וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן אַדְמוֹנִי כֻּלּוֹ כְּאַדֶּרֶת שֵׂעָר וַיִּקְרְאוּ שְׁמוֹ עֵשָׂו ״ (בראשית כ״ה: כ״ה)

אבן עזרא:  ״יו''ד אדמוני. נוסף כיו''ד אכזרי:״

כאילו רק הסביר מבחינה דקדוקית…

בדומה למה שאמר לפני שבועיים על ישמעאל, שמבחינה לשונית  קַשָּׁת זה כמו גַנָּב….