לפרשת לך לך - המלים בתורה שנקוד עליהם - ביני וביניך

נקודות

תקנת רבינו מימון ומלים המנוקדות בתורה / חננאל סרי

המילים בתורה שנקוד עליהן

The ten nequdoth of the Torah

וַתֹּאמֶר שָׂרַי אֶל אַבְרָם חֲמָסִי עָלֶיךָ אָנֹכִי נָתַתִּי שִׁפְחָתִי בְּחֵיקֶךָ וַתֵּרֶא כִּי הָרָתָה וָאֵקַל בְּעֵינֶיהָ יִשְׁפֹּט יְהוָה בֵּינִי וּבֵינֶיךָ (בראשית ט״ז: ה’)

רש״י:"אנכי נתתי שפחתי וגו' ביני וביניך" — כל 'בינך' שבמקרא חסר, וזה מלא; קרי ביה 'וביניך' (ר"ל: נוכח לנקבה), שהכניסה עין הרע בעיבורה של הגר והפילה עוברה. הוא שהמלאך אומר להגר: "הנך הרה"; והלא כבר הרתה, והוא מבשר לה שתהר? אלא מלמד שהפילה הריון הראשון. 

חזקוני:

ישפט ה' ביני וביניך, שאני חוששת לכבודך ואינך חושש לכבודי. וביניך, נקוד פרש"י כל ובינך שבמקרא חסר וזה מלא. קרי ביה ובניך כלומר כל וביניך חסרים יו"ד בין הנו"ן ובין הכ"ף וזה מלא וביניך, כל תיבות נקודות שבתורה מסופקות היו בידיו של עזרא הסופר, אמר: אם יבא משה רבינו ואומר לי מפני מה כתבת את אלו, אומר לו: כבר נקדתי עליהם. ואם אומר לי: למה נקדת עליהם אומר לו הרי לא מחקתים ואעביר את הנקודות מעליהם. אמרינן במסכת ר"ה כל המוסר דין על חברו נענש תחלה כמו שפרש"י הכא שהכניסה עין הרע בעבורה.

אבות דר’ נתן פרק ל״ד:

עשר נקודות בתורה

אלו הן: 

"ישפוט ה' ביני וביניך" (בראשית טז) על י' שבביני"ך נקוד מלמד שלא אמרה לו אלא על הגר. ויש אומרים: על המטילין מריבה ביני וביניך. 

כיוצא בו "ויאמרו אליו איה שרה" (שם יח) נקוד על אי"ו שבאליו, מלמד שיודעין בה ומבקרין אחריה. 

כיוצא בו "ולא ידע בשכבה ובקומה" (שם יט) נקוד על וי"ו שבקומה הראשון, מלמד שלא הרגיש אלא בעמידתה של צעירה. 

כיוצא בו "וירץ עשו לקראתו ויחבקהו ויפול על צואריו וישקה"ו" (שם לג) כולו נקוד מלמד שלא נשקו באמת. 

רבי שמעון בן אלעזר אומר: נשיקה זו של אמת וכולן אינן של אמת. 

כיוצא בו: "וילכו אחיו לרעות את צאן אביהם בשכם" (שם לז) נקוד על א"ת מלמד שלא לרעות הצאן הלכו אלא לאכול ולשתות (ולהתפתות). 

כיוצא בו: כל פקודי הלוים אשר פקד משה ואהרן (במדבר ג) נקוד על אהרן למה? מלמד שלא היה אהרן מן המנין. 

כיוצא בו: "או בדרך רחוק"ה" (שם ט) נקוד על ה' שברחוקה מלמד שלא היתה דרך רחוקה אלא מן אסקופת עזרה ולחוץ. 

כיוצא בו: "ונשים עד נופח אשר עד מידבא" (שם כא) נקוד על רי"ש שבאש"ר. למה? מלמד שהחריבו האומות ולא החריבו המדינות. 

כיוצא בו: "ועשרון עשרון" (במדבר כט) של יו"ט הראשון של חג הסכות, נקוד על עשרו"ן בוי"ו. למה? מלמד שלא יהא שם אלא עשרון אחד. 

כיוצא בו: (דברים כט) "הנסתרות לה' אלהינו והנגלות לנ"ו ולבנינ"ו", נקוד על לנו ולבנינו ועל ע' שבעד. למה? 

אלא כך אמר עזרא: אם יבא אליהו ויאמר לי מפני מה כתבת כך? 

אומר אני לו: כבר נקדתי עליהן. 

ואם אומר לי יפה כתבת, אעביר נקודה מעליהן. 

בראשית רבה וירא פרשה מ״ח: ט״ו

 וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אַיֵּה שָׂרָה אִשְׁתֶּךָ וגו' (בראשית יח, ט), אל"ף יו"ד וי"ו נָקוּד, למ"ד אֵינוֹ נָקוּד, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר בְּכָל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא כְּתָב רָבֶה עַל הַנְּקֻדָּה אַתָּה דּוֹרֵשׁ אֶת הַכְּתָב, נְקֻדָּה רָבֶה עַל הַכְּתָב אַתָּה דּוֹרֵשׁ אֶת הַנְּקֻדָּה, כָּאן שֶׁהַנְּקֻדָּה רָבָה עַל הַכְּתָב אַתָּה דּוֹרֵשׁ אֶת הַנְּקֻדָּה, אַיּוֹ אַבְרָהָם. 

אָמַר רַבִּי עֲזַרְיָה כְּשֵׁם שֶׁאָמְרוּ אַיֵּה שָׂרָה כָּךְ אָמְרוּ לְשָׂרָה אַיּוֹ אַבְרָהָם. (בראשית יח, ט): וַיֹּאמֶר הִנֵּה בָאֹהֶל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שופטים ה, כד): תְּבֹרַךְ מִנָּשִׁים יָעֵל אֵשֶׁת חֶבֶר הַקֵּינִי מִנָּשִׁים בָּאֹהֶל תְּבֹרָךְ, רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן, רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר מִנְּשֵׁי דּוֹר הַמִּדְבָּר שֶׁהֵן יוֹשְׁבוֹת בְּאֹהָלִים, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יא, י): אִישׁ לְפֶתַח אָהֳלוֹ, וְלָמָּה תְּבֹרָךְ מֵהֶם, הֵן יָלְדוּ וְקִיְּמוּ אֶת הָעוֹלָם, וּמֶה הָיָה מוֹעִיל לָהֶם שֶׁאִלְמָלֵא הִיא כְּבָר הָיוּ אֲבוּדִין. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר מִן הָאִמָּהוֹת, הֵן יָלְדוּ וכו' שֶׁאִלּוּלֵי הִיא כְבָר הָיוּ אֲבוּדִין. 

במדבר רבה ג:י״ג:

 כָּל פְּקוּדֵי הַלְוִיִּם אֲשֶׁר פָּקַד משֶׁה וְאַהֲרֹן (במדבר ג, לט), וָא"ו שֶׁל וְאַהֲרֹן נָקוּד, עַל שֶׁלֹא הָיָה אֶחָד מִן הַמִּנְיָן. וְדִכְוָתָהּ (בראשית טז, ה): יִשְׁפֹּט ה' בֵּינִי וּבֵינֶיךָ, שֶׁלֹא אָמְרָה לוֹ אֶלָּא עַל הָגָר בִּלְבָד, וְיֵשׁ אוֹמְרִים עַל הַמַּטִּילִים מְרִיבָה בֵּינוֹ לְבֵינָהּ. וְדִכְוָתָהּ (בראשית יח, ט): וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אַיֵּה שָׂרָה, נָקוּד עַל אי"ו שֶׁבְּאֵלָיו, שֶׁהָיוּ יוֹדְעִין הֵיכָן הִיא וּמְבַקְּרִים אַחֲרֶיהָ. וְדִכְוָתָהּ (בראשית יט, לג): וְלֹא יָדַע בְּשִׁכְבָהּ וּבְקוּמָהּ, נָקוּד עַל וא"ו שֶׁבָּאֶמְצַע שֶׁל וּבְקוּמָהּ שֶׁל בְּכִירָה, בְּשִׁכְבָהּ לֹא יָדַע אֲבָל בְּקוּמָהּ יָדַע, וְדִכְוָתָהּ (בראשית לג, ד): וַיִּשָּׁקֵהוּ, נָקוּד עָלָיו עַל שֶׁלֹא נְשָׁקוֹ בְּכָל לִבּוֹ. וְדִכְוָתָהּ (בראשית לז, יב): וַיֵּלְכוּ אֶחָיו לִרְעוֹת אֶת, לָמָּה נָקוּד עַל אֶת, מְלַמֵּד שֶׁלֹא הָלְכוּ לִרְעוֹת אֶלָּא לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וּלְהִתְפַּתּוֹת. וְדִכְוָתָהּ (במדבר ט, י): אוֹ בְדֶרֶךְ רְחֹקָה לָכֶם, נָקוּד עַל חֵי"ת שֶׁל רְחֹקָה, מְלַמֵּד שֶׁלֹא הָיָה דֶרֶךְ רְחוֹקָה אֶלָּא מִן אַסְקֻפַּת הָעֲזָרָה וְלַחוּץ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֲפִלּוּ בְּדֶרֶךְ קְרוֹבָה וְהוּא טָמֵא לֹא הָיָה עוֹשֶׂה עִמָּהֶם אֶת הַפֶּסַח. וְדִכְוָתָהּ (במדבר כא, ל): וַנַּשִּׁים עַד נֹפַח אֲשֶׁר נָקוּד עַל רֵי"שׁ שֶׁבַּאֲשֶׁר: שֶׁאַף מִלְּהַלָּן הָיָה כֵּן. וְיֵשׁ אוֹמְרִים מְלַמֵּד שֶׁלֹא הֶחֱרִיבוּ הָאֻמּוֹת אֶלָּא מְדִינוֹת. וְדִכְוָתָהּ (במדבר כח, כא): עִשָֹּׂרוֹן עִשָֹּׂרוֹן תַּעֲשֶׂה, נָקוּד עַל עִשָֹּׂרוֹן רִאשׁוֹן שֶׁל רִאשׁוֹן שֶׁל חַג, מְלַמֵּד שֶׁלֹא הָיָה שָׁם אֶלָּא עִשָֹּׂרוֹן אֶחָד בִּלְבָד. וְדִכְוָתָהּ (דברים כט, כח): הַנִּסְתָּרֹת לַה' אֱלֹהֵינוּ וְהַנִּגְלֹת לָנוּ וּלְבָנֵינוּ עַד עוֹלָם, לָמָּה נָקוּד עַל לָנוּ וּלְבָנֵינוּ וְעַל עי"ן שֶׁבְּעַד, אָמַר לָהֶם עֲשִׂיתֶם גְּלוּיִם אַף אֲנִי אוֹדִיעַ לָכֶם אֶת הַנִּסְתָּרוֹת. וְיֵשׁ אוֹמְרִים לָמָּה נָקוּד, אֶלָּא כָּךְ אָמַר עֶזְרָא אִם יָבוֹא אֵלִיָּהוּ וְיֹאמַר לָמָּה כָּתַבְתָּ אוֹתָן אוֹמַר לוֹ כְּבָר נִקַּדְתִּי עֲלֵיהֶם, וְאִם יֹאמַר לִי יָפֶה כָּתַבְתָּ כְּבָר אֶמְחֹק נְקֻדּוֹתֵיהֶן מֵעֲלֵיהֶן.