Friday, October 26, 2018

לפרשת לך לך: ״וְהַנִּשְׁאָרִים הֶרָה נָּסוּ:״



״וְעֵמֶק הַשִּׂדִּים בֶּאֱרֹת בֶּאֱרֹת חֵמָר וַיָּנֻסוּ מֶלֶךְ סְדֹם וַעֲמֹרָה וַיִּפְּלוּ שָׁמָּה וְהַנִּשְׁאָרִים הֶרָה נָּסוּ:״ (בראשית י״ד : י’)

רש״י כותב שבמלה הֶרָה האות ה״א מנוקדת בפתח. אבל עינינו הרואות שזה סגול !
יש לדעת שרש״י קורא לתנועה ״סגול״ בשם ״פתח״ . ויש שהוא קורא לזה ״פתח קטן״ וכן גם האבן עזרא ואחרים בתקופתו.

כידוע, התימנים מבטאים את הסגול כפתח, ויש המבטאים אותו רק דומה לפתח, אך בכל אופן לא כמו שהספרדים או הישראלים מבטאים (סגול כצירה). הסיבה כנראה שעד לא מזמן נהגו התימנים לנקד בניקוד הבבלי, הנקרא גם ניקוד עליון. זה בשונה מהניקוד המקובל בימינו שהוא הניקוד הטבריני המכונה ניקוד עליון. בעוד שבניקוד התחתון יש שבע סימני תנועות, בניקוד התחתון (הבבלי) יש שש סימני תנועות. הפתח והסגול הם תנועה אחת. סימנה כאות עין מעל האות (ראה טבלה).  זאת הסיבה שהתימנים מבטאים אם הסגול והפתח באופן זהה.


בראשית י״ד: י' (רש״י):
"הרה נסו. להר נסו, הרה כמו להר, כל תיבה שצריכה למ"ד בתחלתה הטיל לה ה"א בסופה. ויש חילוק בין הרה לההרה שה"א שבסוף התיבה עומדת במקום למ"ד שבראשה, אבל (ס"א זו) אינה עומדת במקום למ"ד, ונקודה (ס"א לנקוד) פתח תחתיה, והרי הרה כמו להר, או כמו אל הר, ואינו מפרש לאיזה הר, אלא שכל אחד נס באשר מצא הר תחלה. וכשהוא נותן ה"א בראשה לכתוב ההרה או המדברה, פתרונו כמו אל ההר או כמו לההר (להר), ומשמע לאותו הר הידוע ומפורש בפרשה”









סימן 
שם הסימן
מקביל טברני
הערות


מיקפץ פומא
קמץ
מקורו באל"ף זעירה שנכתבה מעל האות.


מיפתח פומא
פתח + סגול
מקורו בעי"ן זעירה שנכתבה מעל האות.




(ראה ויקפדיה) ניקוד בבלי


שים לב לסימנים הגראפים של התנועות.  קמץ צורתו כאות אלף (כתב עברי קדוםוהתנועה ״מיפתח פומא״ כאות עיןייתכן שזאת הסיבה שאצל האשכנזים ובאידישהאות אלף משמשת לתנועת A, והאות עין משמשת לתנועת E (סגול)

(קבלתי השבוע email ממישהו ששמו Ken.  המייל באנגליתאבל את שמו הא כתב בעברית כך:  קען…)

שבת שלום,

אהרן

No comments:

Post a Comment