לפרשת וארא - מהו ערוב

״כִּי אִם אֵינְךָ מְשַׁלֵּחַ אֶת עַמִּי הִנְנִי מַשְׁלִיחַ בְּךָ וּבַעֲבָדֶיךָ וּבְעַמְּךָ וּבְבָתֶּיךָ אֶת הֶעָרֹב״ (שמות ח’:י״ז) 

מהו הערוֹב?

ישנם פירושים שונים בינהם מצאנו: עירוב של חיות, נחשים ועקרבים, זאבים, יתושים, תיקנים, זבובים, ועוד.  

על פי מילון העברית המקראית של פרופסור מנחם צבי קידרי זהו זבוב הכלבים הקרוי בלטינית ״musca canina״ .  מקור השם הוא באכדית - ״urbatu״

בתרגום השבעים (  Septuagint ) שתורגם לאנגלית נכתב “ dog-fly” - זבוב הכלבים.

בספרו של הרב ד״ר יהודה פליקס ״חי וצומח בתורה״ הובאו כמה דיעות, אך נראה שהפירוש שהתקבל על דעתו הוא שערוֹב הוא יתושים.

מאין אם כן באה ההבנה שערוֹב הוא עירוב של חיות?  בתהילים נאמר: ״יְשַׁלַּח בָּהֶם עָרֹב וַיֹּאכְלֵם, וּצְפַרְדֵּעַ וַתַּשְׁחִיתֵם:״ (תהילים ע״ח:מ״ה).  “ויאכלם״ - מכאן שעל פי תהילים ערוֹב אלו חיות גדולות. ואמנם כך מפרש שם המצודת ציון: ״תערובת מיני חיות”. 

במדרש שמות רבה מובאות שתי דיעות: ״למה הביא עליהם ערוב לפי שהיו אומרים לישראל צאו והביאו לנו דובים ואריות ונמרים כדי להיות מצירים בהם לפיכך הביא עליהם חיות מעורבבות דברי רבי יהודה. רבי נחמיה אמר מיני צרעין ויתושין ״ (שמות רבא י״א:ג’) .

רש״י מערב את שתי הדיעות האלה יחד וכותב: ״כל מיני חיות רעות ונחשים ועקרבים בערבוביא”.

האם יש לראות את הכתוב בשמות רבא כפירושים או כמדרש אגדה. לדעתי זהו מדרש אגדה. ראה לדוגמה את דבריו של אלעזר בן עזריה על מכת צפרדע ״צפרדע אחת היתה שרקה להם והם באו:״ (סנהדרין ס״ז:ע״ב). פירוש או מדרש אגדה? 

הפירוש שערוֹב הוא עירוב של חיות שונות, או עירוב של נחשים, לדעתי הוא מדרש בלבד, ואינו מצביע על הפירוש האמיתי.  לפי הטקסט המקראי וכן לפי תרגום אונקלוס נראה ש״ערוב״ הוא בעל חיים מסוים, ולא ערבוביה של חיות.  בטקסט המקראי נכתב ״את הערוב״. ״את ה-“ מראה על שם עצם ידוע, בעל חיים מסויים. אילו היה זה עירוב של חיות היה נכתב ״ערוב״ ללא ה’ הידיעה.  

אונקלוס מתרגם את המילים ״את הערוב״ ל״ית ערובא״.  תרגום מילולי של המקרא. אילו ״ערוב״ פירושו היה ״עירוב של חיות״, אזי אונקלוס היה מתרגם את המילה ״עירוב״ לארמית. 

על פי זה נראה שפירושו של פרופסור קדרי הוא הפירוש המתקבל ביותר על הדעת.