״וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל עָשׂוּ כִּדְבַר מֹשֶׁה וַיִּשְׁאֲלוּ מִמִּצְרַיִם כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂמָלֹת…וַיַּשְׁאִלוּם וַיְנַצְּלוּ אֶת מִצְרָיִם:״ (שמות י״ב:ל״ה. ל״ו).
באמת, ככה יפה לעבוד על אנשים?!
ומיד אחר כך ״וַיִּסְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵרַעְמְסֵס סֻכֹּתָה:״
נסעו, ואפילו לא חשבו להחזיר! תִּכמוּן ברמות !
לאו דוקא…
המלה ״לשאול״ אכן פירושה ברוב המקרים לקחת באופן זמני, להשתמש, ולהחזיר. אך למלה ״לשאול״ יש מובנים נוספים.
פרופסור קדרי במילונו ״מילון לעברית מקראית״ מונה כמה מהם:
- לפנות למישהו בדברים ולצפות לתשובה, לבקש מידע, לחקור.
- לבקש דבר מזון ממישהו. כמו במקרה של סיסרא: ״ מַיִם שָׁאַל חָלָב נָתָנָה״
- לבקש יתרון חומרי וחברתי: ״וְלֹא שָׁאַלְתָּ עֹשֶׁר נְכָסִים״ (דברי הימים ב’ א:י״א)
- לבקש ערכים רוחניים: ״וַתִּשְׁאַל לְךָ חָכְמָה וּמַדָּע״ (דברי הימים ב’ א’:י״א)
- לבקש ממישהו תכשיטים. ולדוגמה, כותב קדרי: ״וַיִּשְׁאֲלוּ מִמִּצְרַיִם כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב״.
אם כך, ״לשאול״ בפרשתינו אינו דוקא לקבל באופן זמני, אלא לבקש. ולאו דוקא כדי להחזיר.
כותב הרשב״ם על המלה ״וַיַּשְׁאִלוּם״: “וישאילום, מצרים לישראל, ישראל היו השואלים, ומצרים המשאילים. השלימו את שאילתם. ומתנה היתה. משאיל נותן לו מה ששאל.
אז שלא יצפו שנחזיר…
שבוע טוב
No comments:
Post a Comment