לפרשת ראה - ״ונתצתם״

״רְאֵ֗ה אָֽנֹכִ֛י נֹתֵ֥ן לִפְנֵיכֶ֖ם הַיּ֑וֹם בְּרָכָ֖ה וּקְלָלָֽה:״ (דברים י״א:כ״ו)

בתרגום יונתן ״ראה אנכי אָמַר משֶׁה נְבִיָא חֲמוֹן דַּאֲנָא מְסַדֵּר קֳדָמֵיכוֹן יוֹמָא דֵין בִּרְכָתָא וְחִילוּפָהּ:״

יפה שתרגם בלשון נקיה. לא כתב ״ברכה וקללה״ אלא ״ברכתא וחילופה״. (והיפוכה).

---------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

"וְנִתַּצְתֶּ֣ם אֶת-מִזְבְּחֹתָ֗ם וְשִׁבַּרְתֶּם֙ אֶת-מַצֵּ֣בֹתָ֔ם וַֽאֲשֵֽׁרֵיהֶם֙ תִּשְׂרְפ֣וּן בָּאֵ֔שׁ וּפְסִילֵ֥י אֱלֹֽהֵיהֶ֖ם תְּגַדֵּע֑וּן וְאִבַּדְתֶּ֣ם אֶת-שְׁמָ֔ם מִן-הַמָּק֖וֹם הַהֽוּא:” (דברים י״ב: ג’)

מדוע לא נאמר פשוט: ״ונתצתם את מזבחותם, את מצבותם ואת אשריהם״?

בתנ״ך:

״ונתץ את הבית״ (ויקרא י״ד: מ״ה)

״והנה נותץ מזבח הבעל״ (שופטים ו’: כ״ח)

״ואת מגדל פנואל נתץ״ (שופטים ח’: י״ז)

״ואת חומות ירושלים סביב נתצו״ (מלכים ב’ כ״ה:י’)

     מכאן ״נתץ״ זה של דבר גדול (כמו בית, מזבח, חומה, מגדל, וכו’)

לעומת:

״ועצם לא תשברו בו״ (שמות י״ב: מ״ו)

״על הלוחות הראשונים אשר שברת״ (שמות ל״ד: א’)

״כאשר ישבור את כלי היוצר״ (ירמיהו כ״ב: כ’)

״קנה רצוץ לא ישבור (ישעיהו מ״ב: ג’)

     ״שבר״ זה על דברים קטנים יותר. (כלי, וכו’)

מילון העברית המקראית של מנחם צבי קדרי מגדיר: ״נתץ = הרס מבנה״.

״שבר = פירק דבר לחלקיו (במכה)..ביחוד כלי.״

ומה עם ״ואשריהם תשרפון באש״? האבן עזרא מפרש בפשטות: ״ואשריהם הם עצים”.

אם כך ברור למה נאמר ״תשרפון באש”..

ומדוע את ״ופסילי אלהיהם תגדעון”?

״לגדוע״ זה לחתוך, לכרות, ובהרבה מקומות המושא הוא איבר.

“וגדעתי את זרועך״ (שמואל א’ ב:ל״א)

״נגדעה קרן מואב״ (ירמיהו מ״ח: כ״ה)

״וכל קרני רשעים אגדע״ (תהילים ע״ה: י״א).

כך שבכל אחד מהפריטים שיש להשמיד השתמש המקרא בפועל המתאים.

---------------------------------------------------------------------------------------------------------------

״אַ֣ךְ אֶת-זֶ֞ה לֹ֤א תֹֽאכְלוּ֙ מִמַּֽעֲלֵ֣י הַגֵּרָ֔ה וּמִמַּפְרִיסֵ֥י הַפַּרְסָ֖ה הַשְּׁסוּעָ֑ה אֶת-הַ֠גָּמָ֠ל וְאֶת-הָֽאַרְנֶ֨בֶת וְאֶת-הַשָּׁפָ֜ן כִּי-מַֽעֲלֵ֧ה גֵרָ֣ה הֵ֗מָּה וּפַרְסָה֙ לֹ֣א הִפְרִ֔יסוּ טְמֵאִ֥ים הֵ֖ם לָכֶֽם:״ (דברים י״ד: ז’)

מה פירוש ״מפריס פרסה״?

על פי מלון קדרי פרסה הוא טלף הבהמה, והפריס הוא הפועל בבנין הפעיל: ״היה בעל פרסה” .

ואם כך תמהני . אם פרסה היא טלף הבהמה, איך נאמר על הגמל שאינו מפריס פרסה, כביכול אינו בעל טלף?

נראה שעל פי רש״י, תרגום אונקלוס, ותרגום יונתן בן עוזיאל הביטוי ״מפריס פרסה״ משמעותו ״שפרסתה סדוקה”.   ״פרס״ = ״חתך״. ״מפריס פרסה״ בתרגום יונתן הוא ״דסדיקא טלפייא” - שהטלף שלה סדוק. כך גם בגמרא (בכורות ו’, )

-----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------