לפרשת ראה אַחַר״ ו״אחרֵי״

בימינו מקובל להשתשמש במילה ״להלן״ במשמעות ״בהמשך״, ״הלאה כאן״, ״למטה״.

נראה שבימינו יש טשטוש בין המילה ״להלן״ לבין המילה ״לקמן״.

 בלשון חכמים ״להלן״ זה ״הלאה מאיתנו״, ״במקום אחר״, ״שם״. ובעצם "שם״ יכול להיות  קדימה וגם אחורה.

ואילו ״לקמן״ זה ״לפנינו״,  ולכן יתפרש כ״בהמשך״, ״הלאה כאן״, “כאן למטה״, וכו’.

הציטוט לקמן, ממסכת ברכות ט’ א’, יכול להאיר את ההבדל בין שניהם:

״דתניא (שמות יב): "ואכלו את הבשר בלילה הזה": רבי אלעזר בן עזריה אומר: נאמר כאן "בלילה הזה",ונאמר להלן (שמות יב): "ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה" - מה להלן עד חצות אף כאן עד חצות.״

(מה שם עד חצות, גם כאו עד חצות).

ההבדל בין ״להלן״ ו״לקמן״ מזכיר את ההבדל שבין ״אַחַר״ ל״אחרֵי״, כפי שלמדנו בפרשת ״ראה״.

ראה לקמן פרשת ראה:

״הֲלֹא-הֵ֜מָּה בְּעֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֗ן אַֽחֲרֵי֙ דֶּ֚רֶךְ מְב֣וֹא הַשֶּׁ֔מֶשׁ בְּאֶ֨רֶץ֙ הַֽכְּנַֽעֲנִ֔י הַיּשֵׁ֖ב בָּֽעֲרָבָ֑ה מ֚וּל הַגִּלְגָּ֔ל אֵ֖צֶל אֵֽלוֹנֵ֥י מֹרֶֽה״ (דברים י״א: ל’).

מפרש רש״י:

אחרי. אחרי העברת הירדן  הרבה והלאה למרחוק, וזהו לשון אחרי, כל מקום שנאמר אחרי, מופלג הוא . דרך מבוא השמש. להלן מן הירדן לצד מערב,

ולהלן בבראשית:

 אחר הדברים האלה. כל מקום שנאמר אחר, סמוך.. אחרי, מופלג (ב"ר מד, ה.)  (רש״י בראשית ט״ו : א’)

(״סמוך״ כוונתו ל ״קרוב״. ״מופלג״ - ״רחוק״).

(מעניין התרגום המיוחס (בטעות) ליונתן בן עוזיאל:  ״הֲלָא אִינוּן יְהִיבִין מִלְהָלָא לְיוֹרְדְּנָא אֲחוֹרֵי אוֹרַח מַטְמְעָא דְשִׁמְשָׁא בְּאַרַע כְּנַעֲנָאָה דְשָׁרֵי בְּמֵישְׁרָא כֻּלּוֹ קֳבֵיל גֻּלְגְּלָא בְּסִטְרֵי חֶזְוֵי מַמְרֵא״
נראה לי שהמילה מִלְהָלָא היא מאותו שורש של המילה ״להלן״ , אולם גם כתב ״אֲחוֹרֵי אוֹרַח מַטְמְעָא דְשִׁמְשָׁא״. וצ״ע)