מה המשותף לקבוצות המלים הבאות?
במקרא:
גר, יתום, ואלמנה; תכלת, וארגמן, ותולעת שני; אש וענן; הגשורי והמעכתי; סדום ועמורה; אמת ומשפט; דל ואביון; צר ואויב; אוב וידעוני; הר ובקעה; ימימה, קציעה, וקרן הפוך.
במשנה (מסכת שבת, במה מדליקין(:
“לא בזפת, ולא בשעוה, ולא בשמן קיק״
״בשמן צנונות, בשמן דגים, בשמן פַּקועות”
“מפני גויים, מפני לסטים, מפני רוח רעה”
“כחס על הנר, כחס על השמן, כחס על הפתילה״
״עשרתם, ערבתם, הדליקו את הנר״
בתפילה:
לחן, לחסד, ולרחמים
שרפים, ואפנים, וחיות הקודש
לשם, ולתפארת, ולתהילה
טל ומטר
ערב, ובקר, וצהרים
—————————————————————————————
על פי מבנה (pattern) קבוצות המלים לעיל,
האם נוכל ללמוד מדוע נכתב ״שם, חם ויפת” ולא ״יפת, שם, וחם”?
הרי לפי רוב המפרשים יפת הוא הגדול.
ומדוע על אברהם נאמר ״לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ״ ?
הרי הסדר הנכון הוא שאדם עוזב את ביתו קודם, ורק אחר כך את מולדתו וארצו.
No comments:
Post a Comment