לפרשת נח ולפרשת לך לך - כי האדם עץ השדה - אבן עזרא

בחודש שעבר כתבתי כאן (מצ״ב) על הפסוק ״כי האדם עץ השדה״, וציינתי שעל פי תרגום אונקלוס ועל פי פירוש רש״י, הכוונה היא ש״אין האדם כעץ השדה״.

האבן עזרא מתנגד לפירוש זה וכותב שם ״חיי בן אדם הוא עץ השדה” 

בפירושו לפרשת בראשית פרק ב’ פסוק ה’ כתב האבן עזרא:

״…בעבור שנמשל האדם אל עץ, והנה לו שיח, וניב, וסעיף, ובד, ואמיר וסרעף” 

דבריו נאמרים ביתר חוזקה בפרשת נח, בפירושו לפסוק ״וכל שיח השדה״ (בראשית ב’: ה’):

״…בעבור שנמשל האדם אל עץ, והנה לו שיח, וניב, וסעיף, ובד, ואמיר וסרעף”

ז״א יש ביטויים המשותפים גם לאדם וגם לעץ. 

עלה (…) בידי למצוא כמה מהם:

שיח - הוא עץ . שיח הוא גם דיבור האדם.

אמיר - צמרת העץ. ובאדם: ״ה’ האמירך”. (דברים כ״ו: י״ח)

ניב - פרי העץ, ״וניבו נבזה אכלו (מלאכי א’:י״ב). באדם ניב הוא ביטוי.

סרעפים - ענפי העץ.  ״ותרבינה סרעפותיו״ (יחזקאל ל״א: ה’). באדם: מחשבות

בדים - ענפי השיח. ״ותהי לגפן ותעש בדים״ (יחזקאל י״ז:ח’)  באדם: דברים הבדויים מן הלב - ״בדיך מתים יחרישו״ (איוב י״א: ג’). וכן ״ספורי בדים” 

סעיף -  כריתת ענפי העץ נקראת ״סעף״. על פי ״מסעף פארה״ (ישעיהו י’: ל״ג). ובאדם: ברירה, מחשבה -“עד מתי אתם פוסחים על שתי הסעיפים״ (מלכים א י״ח:כ״א) .

גם בפרשת לך לך מצביע האבן עזרא על ההקבלה בין אדם ועץ.

״כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם” (בראשית ט״ו:י״ג).

כותב האבן עזרא: ״כי גר יהיה זרעך - נקרא בלשון הקדש האיש שיש לו משפחה כסעיף שהוא דבק בשרש על כן נקרא אזרח כי טעמו כאזרח רענן וטעם גר. כמו הגרגיר שנכרת מן הסעיף״.

הראב״ע מדמה את האיש שיש לו משפחה לסעיף (ענף) הדבק בשורש העץ.  

הוא מוסיף ומפרש שהמלה ״אזרח״ במשמעות תושב קבע, מושאלת מן המלה ״אזרח״ 

שזהו עץ המושרש היטב באדמה. כפי שכתוב ״ומתערה כאזרח רענן״ (תהילים ל״ז:ל״ה)

“גר״, אומר האבן עזרא, הוא מן המלה ״גרגר״ שזהו ״פרי״. ככתוב ״שנים שלשה גרגרים בראש אמיר״ (ישעיהו י״ז:ו’).  הגר (גר תושב) הוא כמו הגר (גרגר, פרי) שנכרת מן הענף. הוא איננו קבוע על הענף, וכן גם הגר אינו מושרש וקבוע בארץ בה הוא נמצא.  

(אגב, למלה ״גר״ במקרא יש בד״כ שתי משמעויות. האחת היא ‘גר צדק’, גוי שהתגייר,  והשניה היא ‘גר תושב’, גוי שלא התגייר, וגר בקרב ישראל. 

כאשר כתוב ״גרך אשר בשעריך״ הכוונה תמיד ל’גר תושב’.

בתרגום אונקלוס יש שתי מלים שונות. ״גיורא״ משמש בד״כ במשמעות של ‘גר צדק’, ו״ערל תותב״ הוא ‘גר תושב’, גוי היושב בקרב ישראל ושקבל עליו שבע מצוות בני נח).