להפטרת שבת הגדול: ״וְשַׁבְתֶּם וּרְאִיתֶם בֵּין צַדִּיק לְרָשָׁע בֵּין עֹבֵד אֱלֹהִים לַאֲשֶׁר לֹא עֲבָדוֹ״

 בפרשת השבוע, שבת הגדול קראנו ״וְשַׁבְתֶּם וּרְאִיתֶם בֵּין צַדִּיק לְרָשָׁע בֵּין עֹבֵד אֱלֹהִים לַאֲשֶׁר לֹא עֲבָדוֹ.״ (מלאכי ג:י״ח).

הפסוק מובא בגמרא, מסכת חגיגה:

"א"ל בר הי הי להלל מאי דכתיב ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע בין עובד אלהים לאשר לא עבדו היינו צדיק היינו עובד אלהים היינו רשע היינו אשר לא עבדו א"ל עבדו ולא עבדו תרוייהו צדיקי גמורי נינהו ואינו דומה שונה פרקו מאה פעמים לשונה פרקו מאה ואחד א"ל ומשום חד זימנא קרי ליה לא עבדו א"ל אין צא ולמד משוק של חמרין עשרה פרסי בזוזא חד עשר פרסי בתרי זוזי.” (חגיגה ט:ע״ב)

בר הי הי שואל לפשר הכפילות שבפסוק. להבנתו ״צדיק״ ו״עובד אלהים״ זה היינו הך. וכן ״רשע״ ו״אשר לא עבדו״ (לא עובד את השם) הם שני דברים זהים.  הלל משיב שאין הדבר כך. שכן ״עובד אלהים״ שבפסוק ו״אשר לא עבדו״ שניהם צדיקים, אלא שיש הבדל בין השניים. ״עובד אלהים״ הוא זה שחוזר על לימודו מאה ואחת פעמים. ואילו ״לא עבדו״ הוא זה שחוזר על לימודו (רק) מאה פעמים.

בר הי הי שוב שואל היתכן שהבדל כזה קטן, הבדל בין לימוד מאה ואחת פעמים לבין מאה פעמים מורה על הבדל בין אחד שיקרא ״עובד אלהים״ לאחד שיקרא ״לא עבדו״?!  הלל מביא לדוגמא את בעלי העגלות המחייבים זוז אחד לעשרה פרסות (כ 40 ק״מ), אבל אם נשכור אותם לעוד פרסה אחת נוספת, אחת עשרה פרסות, נצטרך לשלם כפליים.

יש המפרשים את תשובתו של הלל בכך ששינון הלימוד מאה פעמים הוא מה שצריך כדי לא לשכוח את הלימוד. אולם הפעם הנוספת ומה שמעבר לזה מצביע על לימוד לא רק כדי שיחרט בזיכרון, אלא הוא מצביע על אהבת הלימוד, אהבת התורה, שהיא ביטוי לאהבת השם.

פירוש אחר אומר שאכן יש לחזור על הלימוד מאה ואחת פעמים כדי שיחרט בזכרוננו. 

מעניין ששינון מאה פעמים מוזכר גם במשנה ברורה, הלכות תפילה, סימן קי״ד:מ״א. המשנה ברורה מתיחס לכתוב בשולחן ערוך, שם כתוב שאם ביום הראשון של פסח אומר ברכת ‘אתה גבור’ עד 'מוריד הטל’ תשעים פעמים כנגד שלושים יום כפול שלוש (שלוש תפילות ביום), ומשם ואילך אם אינו זוכר אם טעה והזכיר גשם בתפילה או לא, הרי שחזקה עליו שלא הזכיר. המשנה ברורה מביא את תשובת החתם סופר (אורח חיים סימן כ’) מורה שלכתחילה יש לאומרו מאה ואחת פעמים.

מספרים אלה נרמזים בפסוק עצמו. ראשי התיבות של המלים ״עֹבֵד אֱלֹהִים לַאֲשֶׁר״ הם בערך של 101 בגימטריה (ע=70, א=1, ל-30) ואילו ערך ראשי התיבות של המלים ״לֹא עֲבָדוֹ״ הוא 100 (ל=30, ע=70)

מיהו בר הי הי (או בר הא הא). התוספות במגילה ט:ע״ב כותב ״יש מפרשים שגר היה והיינו בן אברהם ושרה, שנתוסף הא בשמן…״ 

במדרש שמואל על פרקי אבות (פרק ה, משנה כ״ב) מצוין שבר הא הא ובן בג בג הם אותו תנא, שהרי ה (5) זהו ב (2)+ג (2), ובן בג בג פירושו גרים . בג בג הוא ראשי התיבות ״בן גר ,בן גיורת”.   הדבר מוסבר יפה ובפרוט בספרו של הרב ישראל לאו על פרקי אבות, ספר חמישי, משנה כ״ב, עמוד שע״ה.