לפרשת ויצא: ״גולני זה הכי אחי״

״גולני זה הכי אחי״

בטח לא הרבה יודעים שהסיסמה לעיל לקוחה מתוך הפרשה.  

בכלל, כיון שהרבה בארץ שכחו שיש הבדל בין אות הא לאות אלף, ייתכן שחושבים  - ״גולני זה הכי הכי״.

(אישית, גם אני חושב ככה…)

בכל אופן כדאי לזכור את המקור. לבן הארמי פונה ליעקב בשאלה (רטורית) “מה, בשביל שאתה אח שלי, לא אשלם לך שכר על עבודתך?! ״

ובמילים של לבן :וַיֹּאמֶר לָבָן לְיַעֲקֹב הֲכִי אָחִי אַתָּה וַעֲבַדְתַּנִי חִנָּם הַגִּידָה לִּי מַה מַּשְׂכֻּרְתֶּךָ: (בראשית כ״ט: ט״ו)

הערה מאבי פרבשטיין. לקוחה ממאמרו של יעקב העציון:
יעקב העציון

תודה. אבל לא מסכים עם הפרשנות....... 

חמש פעמים נמצאת המילה "הכי" בתנ"ך, שתיים מתוכן בהקשר ליעקב אבינו. כששב עשו מצידו ומגלה כי ניטלה ברכתו, צועק הוא צעקה גדולה ואומר: "הֲכִי קָרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב וַיַּעְקְבֵנִי זֶה פַעֲמַיִם, אֶת בְּכֹרָתִי לָקָח וְהִנֵּה עַתָּה לָקַח בִּרְכָתִי". פעם שנייה נזכרת המילה הכי בדברי לבן הארמי ליעקב אבינו לאחר שבא יעקב לחרן: "הֲכִי אָחִי אַתָּה וַעֲבַדְתַּנִי חִנָּם, הַגִּידָה לִּי מַה מַּשְׂכֻּרְתֶּךָ". בשתי הפעמים הללו מתפרשת הצורה "הכי" לכאורה כצירוף של ה"א השאלה ושל מילת הקישור "כי". עשו שואל: 'הבגלל שנקרא שמו יעקב הוא מעקבני זה פעמיים?', ולבן תמֵהַּ: 'הרי אחי אתה, ותעבדני חינם?' (או אפשרות אחרת: 'הבגלל שאחי אתה תעבדני חינם?').
איך נולד אפוא המשמע העדכני של המילה "הכי", כמו בצירופים "הכי גבוה", "הכי טוב" או " גולני זה הכי אחי "?
התשובה נעוצה בגיבור דוד אבישי בן צרויה, שעליו נאמר בספר שמואל ב: "מִן הַשְּׁלֹשָׁה הֲכִי נִכְבָּד וַיְהִי לָהֶם לְשָׂר, וְעַד הַשְּׁלֹשָׁה לֹא בָא" (פרק כ"ג). הפסוקים באותו פרק קשים מעט להבנה, ונחלקו פרשנים בהסברים המפורטים של דרגות הגיבורים ושל חלוקתם, אך נראה שהצירוף "הכי נכבד" פירושו "אמנם נכבד", "אכן נכבד". בספר דברי הימים מופיעה רשימה מקבילה של הגיבורים אשר לדוד, ושם נאמר על אבישי: "מִן הַשְּׁלוֹשָׁה בַשְּׁנַיִם נִכְבָּד וַיְהִי לָהֶם לְשָׂר, וְעַד הַשְּׁלוֹשָׁה לֹא בָא". מספר פסוקים אחר כך נאמר על בניהו בן יהוידע: "מִן הַשְּׁלוֹשִׁים הִנּוֹ נִכְבָּד הוּא וְאֶל הַשְּׁלוֹשָׁה לֹא בָא", בעוד במקבילה בספר שמואל נאמר לגביו: "מִן הַשְּׁלֹשִׁים נִכְבָּד וְאֶל הַשְּׁלֹשָׁה לֹא בָא". מכל זאת עולה לכאורה שהמילה "הכי" שלפנינו הינה מילת אישור, כדוגמת המילה "הנו" שבדברי הימים.
ואכן, בתרגום אונקלוס לבראשית מתורגמת המילה "הכי" שבדברי עשו ("הכי קרא שמו יעקב") לא כשאלה, אלא בניחותא – "יָאוּת קרא שמיה יעקב", היינו: "בצדק נקרא שמו יעקב, שהרי מעקבני הוא פעמיים". אף התרגום הארמי הארצישראלי (ניאופיטי) מתרגם ברוח זו: "הא מן קושטא איתקרי שמה יעקב".
כלומר, קיימת הייתה מסורת פירוש שהבינה את המילה "הכי" במשמעות אישור וחיזוק

——————————————————————————————————————

״חסר אלף״

לשונו החריפה של האבן עזרא ניכרת בפרשת ״ויצא״ שם הוא לועג לפרשן ‘ בן אפרים’ (קראי?) ואומר שהוא עצמו ( בן אפרים) חסר אלף!  כוונתו במילה ״אלף״ - לימוד.  (חסר אלף = חסר לימוד, בור)

״וְעֵינֵי לֵאָה רַכּוֹת וְרָחֵל הָיְתָה יְפַת תֹּאַר וִיפַת מַרְאֶה:״ (ויצא כ״ט:י״ז)

אבן עזרא: ״רכות. כמשמעו ויש שואלים למה היו כן בעבור שחשבו שמחשבות השם כמחשבותיהם וכל הנבראים ראויות צורתן להיות שוות. ובן אפרים אמר שהוא חסר אלף וטעמו ארוכות והוא היה חסר אלף ״

יש המפרשים שכאשר אבן עזרא אומר על בן אפרים ״והוא חסר אלף” כוונתו שבמקום לקרוא לו ״בן אפרים״ יש לקרוא לו ״בן פרים”...

---------------------------------------------------------------------------

אל תתעסק איתי  !

בתאריך יום ו׳, 9 בנוב׳ 2018 ב-3:30 מאת Aharon Gal‏ <galsaba@aol.com‏>:

כשמישהו ברחוב אומר ״אל תתעסק איתי ! ״ למה הכוונה: "אל תהיה איתי שותף בעסק"? או "אל תריב איתי"?

"אל תריב איתי", כמובן.

הנה בפרשתינו פרשת תולדות : "וַיָּרִיבוּ רֹעֵי גְרָר עִם רֹעֵי יִצְחָק לֵאמֹר לָנוּ הַמָּיִם וַיִּקְרָא שֵׁם הַבְּאֵר עֵשֶׂק כִּי הִתְעַשְּׂקוּ עִמּוֹ "(בראשית כ״ו: כ’)

אונקלוס מתרגם: ״אתעסקו״.

ורש״י מפרש:  ״כי הִתְעַשְּׂקוּ עמו. נתעשקו עמו עליה במריבה וערעור״

מכאן: התעסקו = רבו.

אולי זה המקור לדיבור בעברית העממית ״אל תתעסק איתי״ = "אל תריב איתי” ?

הערה מאתר safa.ivrit:

שלום אהרן,

אני מתנצל על העיכוב בתשובה עקב "עיסוקים" רבים...

אתה צודק שכאשר נאמר במקרא התעשקו (פועל יחידאי) הכוונה היא למשמעות של ריב.

התעשק (שורש עש"ק) שבמקרא הוא אותו שורש כמו עס"ק בלשון חז"ל (ש שמאלית במקרא = סמך של לשון חז"ל. זה חילוף ידוע של עיצורים).

לשורש עס"ק/עש"ק יש שתי משמעויות: גם לריב (contend) וגם להיות בקשר (engage, deal).

לא הצלחתי לברר איזו מבין שתי המשמעויות היא היסודית והקדומה יותר ואיזו היא המשמעות הנגזרת.

אני חושב שכאשר נאמר בעברית מודרנית "אל תתעסק איתי" המשמעות היא "don't mess with me" ולפי דעתי היא קרובה יותר למשמעות השניה של deal with.

אבל אני מסכים איתך שיכול להיות שיש כאן גם גוון המשמעות הראשון של ריב.

בברכה,

רוני