אמת ליעקב - פרשת וישלח

אתמול למדתי בחברותא עם רב מקומי מתוך הספר ״אמת ליעקב”.  הספר נכתב על ידי נכדו של הרב יעקב קמינצקי,   מתוך רשימות שכתב הרב לעצמו. הרב קמינצקי נפטר ב1986. היה ראש ישיבת תורה ודעת בניו יורקוחבר מועצת גדולי התורה באמריקה. 

הרב קמינצקי אומר שרש״י מציין שהמלאכים ששלח יעקב לקראת עשו הי מלאכים ממש. לפי הפשט, נראה שאין זה כך, אלה היו אלה בני אדם אדם שבאו להבין ולדעת אם עשו מתכוון להלחם עם יעקב. רש״י לקח את דבריו מתוך דברי חז״ל (במדרש רבה פרשה ע״ה).  השאלה הנשאלת מדוע בין חכמינו זכרונם לברכה יש האומרים שאלו היו מלאכים של ממש?  תשובתו היא, שיש פעמים שהחז״ל רוצים להראות לנו את גדולתו של האדם שזכה להתעסק עם מלאכים. אבל מה היה הצורך להגיד את זה על יעקב? הרי אנחנו יודעים שיעקב נפגש עם מלאכים כבר כמה פעמים. אם כך, מה הסיבה שחז״ל ראו צורך לציין שאלו מלאכים ממש? 

הרב, שאיתו למדתי, שאל איך יתכן שיצחק שהיה כזה גדול, לא הכיר בחסרונותיו של עשו? הרי ראה שיעקב לומד והוא, עשיו - לא.  איך העלה על דעתו לתת ברכות עושר לעשיו? את התשובה לכך כותב הרב קמינצקי, על פי פירוש המלב״ים בפרשת תולדות (כ״ז: פ״ד).  יצחק רצה לעשות שותפות בין עשיו ליעקב, כמו השותפות של יששכר וזבולון. 

אילו יעקב היה שולח שליחים בשר ודם, הם לא היו יכולים לחדור לעומק לבו של עשיו. הם רק היו רואים שעשיו רוצה להלחם ביעקב. אבל מלאכים יש בכוחם לחדור לעומק לבו של האדם. אולי בעומק לבו של עשיו הוא סוף סוף מסכים לתוכניתו של יצחק אולי עכשיו יש שעת כושר להציע לו את השותפות הזאת. לכן שלח יעקב מלאכים של ממש.