לפרשת ויחי -חכלילי עיניים

״חַכְלִילִי עֵינַיִם מִיָּיִן וּלְבֶן שִׁנַּיִם מֵחָלָב:״

אנחנו הישראלים , במבט ראשון על הפסוק, מבינים מיד שהמדובר בעינים כחולות. הרי מי כמונו יודע עברית...

אך שימו לב, כאן האות ח’ קודמת לאות כ’. ולא כבמילה כחול, שם כ’ קודמת לח’ .

בתרגום אונקלוס וגם ברש״י הפירוש הוא דוקא עינים אדומות. עינים שאדמו מרוב שתית יין.

כותב רש״י ״חכלילי. לשון אודם כתרגומו…שכן דרך שותי יין עינהם מאדימין"

הרמב״ן מבין אחרת.  הרמב״ן כותב שבעצם האותיות כ״ף וח״ת החליפו את מקומן, כך שבאמת המלה ״חכלילי״ היא מהשורש ״כ.ח.ל.״

האם לא זה מה שחשבנו גם אנחנו מלכתחילה?  - ״עינים כחולות?!״

לא בדיוק…

המלה ״כחול״ במשמעות של צבע אין מקורה בתנ״ך, אלא בתקופה מאוחרת יותר. אולי ימי הבינים. עד אז פירוש המלה ״כחול״ הוא ״פוך״, שזהו האיפור ששמים בעינים, וכנראה גוונו דוקא שחור.

״וְאִיזֶבֶל שָׁמְעָה וַתָּשֶׂם בַּפּוּךְ עֵינֶיהָ״ (”מלכים ב’ ט’:ל’(

המצודת ציון מפרש: “בפוך הוא כחול שחור" 

יש לשים לב, ״כחול״ הוא חומר האיפור ו״שחור״ הוא הגוון שלו.

המלה ששרשה ״כ.ח.ל.״ מופיעה בתנ״ך פעם אחת בלבד. בספר יחזקאל: ״וְהִנֵּה בָאוּ לַאֲשֶׁר רָחַצְתְּ כָּחַלְתְּ עֵינַיִךְ וְעָדִית עֶדִי:״ (יחזקאל כ״ג:מ’)

רש״י מפרש: ״כָּחַלְתְּ. מין צבע ושמו כחול וצובעות בו עיניהם אוקליר''א בלע''ז ״

המלה ״צבע״ כאן אינה במשמעות של גוון, אלא חומר האיפור. נסביר בפשטות -  אוקליר״א…  

מה זה ״אוקליר״א״? רש״י נהג לתרגם לצרפתית. במילון תרגום רש״י ללעז נכתב:

״משחה לעינים אולי צריך לקרוא acolirer״

שימו לב לדמיון בין המילה הזאת לבין המילה colour באנגלית.

נחזור לרמב״ן. לפי פירושו ״תכלילי עינים מיין״ - הנשים תיאפרנה את עינהן ביין. היין ישמש להן כ״כחול״. ״כחול״ כאמור הוא ה״פוך״, חומר האיפור.

״מִכְחוֹל״ הוא הכלי בו מאפרים אם העינים ב״כחול״, בפוך. 

בגמרא ״דכמה דאלים מכוחלא״ (שבת קנ״א:ב’). 

ורש״י מפרש: ״עץ שהוא מכניס בשפופרת ונותן בעיניו וקוראים לו מכחול״. 

היום משמשת המלה ״מִכְחוֹל״ לא רק לצביעת עינים.

יש לשים לב שבמלה ״מִכְחוֹל״ הכף רפויה. רובינו אומרים בטעות ״מִכְּחוֹל״ עם דגש בכף. נראה שהשגיאה נובעת מכך שהרוב מבטאים ח’ כמו כ’ רפויה, ולכן מתקשים לבטא ״מִכְחוֹל״.

הזכרתי ש״מכחול״ הוא העץ שמכניסים לשפופרת. ואיך נקראת השפופרת המכילה את הכחל, או במלים אחרות, את הפוך?  אולי ״קרן הפוך״?   (שלוש בנותיו היפות של איוב היו ימימה, קציעה וקרן הפוך).

המלה ״כחל״ מצוינת בגמרא ״הכי משרו קמי כלתא במערבא לא כחל ולא שרק ולא פירכוס, ויעלת חן״ (כתובות י״ז:א’) . פירושו:  ‘בארץ ישראל שרים לכלה כך - היא ללא איפור צבע לעינים, וללא איפור סומק לפנים, ואף על פי כן היא נאה וחיננית.’

ובהשאלה אמרו על רבי זירא אותו דבר - ״לא כחל ולא שרק ולא פירכוס ויעלת חן״ (שם), כוונתם שהיה צנוע ולא מתגנדר במלבושים יפים, אך מדותיו הטובות הקנו לו חן.

כיום משמש הביטוי ״ללא כחל וללא שרק״ על תיאור מציאות כפי שהיא ללא יפוי וקישוט.

כמו למשל: ״אמרתי בדיוק מה אני חושב עליו. ללא כחל וללא שרק״.

הערבים וגם התימנים משתמשים עד היום בכחל. הוא נקרא בפיהם כּוּחוֹל ומשמש לאיפור, לרפואת עינים, וגם לשיפור הראיה. ניתן לרכוש אותו בכמה מכפרי הבידואים והדרוזים בגליל.

נחזור לצמד המילים שבתחילת המאמר ״חַכְלִילִי עֵינַיִם״. יש שסברו בטעות שהכוונה לעינים תכולות. כנראה קראו ״תכלילי עינים”. אם גם אתם בטעות החלפתם את האות ח’ באות ת’, מוצע שתרכשו בקבוקון של כוחול. אומרים שהוא עושה נפלאות לשיפור הראיה….

שבת שלום,

אהרן