לפרשת שמות - עבודת פרך

האם ידוע לכם שהביטוי ״עבודת פרך״ אינו מופיע כלל במקרא?

במקרא מופיעה המלה ״פרך״, ולא ״עבודת פרך״.

מדוע? 

המילה ״פרך״ בעצם מכילה בתוכה את המילה ״עבודה״.

וכך כותב רש״י: ״בפרך, בעבודה קשה המפרכת את הגוף ומשברתו״. 

 ז״א ״פרך״ היא ״עבודה קשה״, ולמה להגיד ״עבודה עבודה קשה״ ?

אם כך מדוע אנחנו אומרים ״עבודת פרך״ ולא רק ״פרך״?  

דווקא רש״י, שפירש לנו ש״פרך״ פירושו “עבודה קשה”, הוא אשר משתמש בביטוי ״עבודת פרך”…

וכך כותב רש״י בפירושו לפסוק י״ד בשמות פרק ב’:  ״מה חטאו ישראל מכל שבעים אומות להיות נרדים בעבודת פרך״. 

וכן גם כתבו מפרשים אחרים ״עבודת פרך”. 

לא ניקדתי את המלה ״פרך״. אבל מעניין, האם קראתם אותה ״פָּרֶך״ או ״פֶּרֶך״?

יש לדעת שבעצם המילה היא ״פֶּרֶך״. כמו ״גֶפֶן״, ״גֶשֶׁם״, “תֶבֶן”.

אלא כאשר היא מופיעה בסוף פסוק, או באתנחתא, היא מנוקדת בצורת הֶפסֵק, ותכתב ״פָּרֶך״.

ממש כמו ״בורא פרי הגָפֶן״.

אז למה כולנו אומרים ״פָּרֶך״ ולא ״פֶּרֶך״? 

כנראה שהסיבה היא שכמעט בכל המקומות במקרא המילה הזאת מוטעמת בסוף פסוק או באתנחתא, ולכן מנוקדת שם בקמץ.

מתוך שישה מקומות במקרא שהמילה הזאת מופיעה בהם, רק במקום אחד היא אינה בסוף פסוק ולא באתנחתא, ואכן באותו מקום היא מנוקדת בסגול:

״כִּשְׂכִיר שָׁנָה בְּשָׁנָה יִהְיֶה עִמּוֹ לֹא יִרְדֶּנּוּ בְּפֶרֶךְ לְעֵינֶיךָ:״ (ויקרא כ״ה:נ״ג)

הזכרתי למעלה את המילים ״גֶפֶן״, ״גֶשֶׁם״, “תֶבֶן”. ציינתי שכאשר מלים שמנוקדות בסגול סגול מופיעות בסוף פסוק או אתנחתא, אזי תנוקדנה בקמץ סגול.

כמו ״גֶפֶן״ - “גָפֶן”. והנה המלה “תֶבֶן” מופיעה בפרשתנו מספר פעמים בסוף פסוק, ולא שנתה צורתה לצורת הפסק. בעצם בכל ההקרויות בתנ״ך, עשרים ושתיים במספר, היא תמיד מופיעה “תֶבֶן”. 

מדוע לא שנתה ל״תָבֶן״?

כותב האבן עזרא: ״והנה כן תבן, וטעמם לא נודע, רק ככה נמצאו (פירושו לשמות ה’:ז’).

אם האבן עזרא אינו יודע, איך אדע אני?

ולסיום, מה הם שמותם של שלושת בני נוח?

אכן, שם חם ויפת.

איך ניקדתם את ״ויפת״….?