מחלת הכרוספדין
הגר"י זילברשטיין שליט"א ("חשוקי חמד" סנהדרין לא ע"ב) הביא את המעשה הבא ושאל האם עבר האיש באונאת דברים?
"מעשה באחד שנסע באוטובוס והגה בתלמודו בשקידה מופלאה, לפתע נכנס אדם שאינו שומר תורה ומצוות, ואחז בידו עיתון שאין רוח חכמים נוחה הימנו, ולאוזניו היו צמודות אוזניות המשמיעות מוזיקה מרעישה, והחליט להתיישב דוקא לצד הבחור המתמיד, הבחור שהמוזיקה המרעישה, הפריע לו ללמוד, החל להצטמצם ונדחק לצד. "מדוע אתה בורח ומצטמצם?", שאל האיש בגסות. השיב הבחור: אני חוזר משערי צדק. ומתברר שיש לי כרוספדין. שאל אותו: והוא מדבק? ענה לו הבחור: מאד. האיש מיהר לקום, ובחר לו מקום ישיבה מרוחק.
רופא שישב במושב הסמוך לבחור, שאלו מה זה מחלת הכרוספדין שטרם שמעתי עליה. הבחור ענה לו כרוספדין אינה מחלה, אלא זה תרגום אונקלוס לציצית. ודע לך כי לא שיקרתי, משום שבאמת חוזר אני כעת משערי צדק, ומה שאמרתי שהמחלה מדבקת, זאת על פי דברי המשנה, מצוה גוררת מצוה".
והשיב הרב: "בסיפור זה הבחור לא עבר על אונאת דברים, כי אונאת דברים הוא דבר המסור ללב, ונאמר בו 'ויראת מאלוקיך', כי הקדוש ברוך הוא מעניש על הכוונה, וכיון שהבחור לא התכוון לצערו, אלא שהתכוון שלא יפריענו מלימודו, לא עבר על אונאת דברים".
{לח} מַלֵל עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְתֵימַר לְהוֹן וְיַעֲבְּדוּן לְהוֹן כְּרוּסְפְּדִין עַל כַּנְפֵי כְסוּתְהוֹן לְדָרֵיהוֹן וְיִתְּנוּן עַל כְּרוּסְפְּדָא דְכַנְפָא חוּטָא דִתְכֶלְתָּא:
No comments:
Post a Comment