לא אדו ראש

מכירים את הביטוי ״לא אדו  ראש, לא בדו פסח״?

יש כאלה שאינם מודעים לפרטים הבאים. הכל יודעים שהביטוי ״לא אד״ו ראש לא בד״ו פסח״ רומז לנו שהיום הראשון של ראש השנה לעולם לא יכול בימים א’ ד’ ו ו’.  וכן, שפסח לא יחול לעולם ביום ב’ ד’ ו’.

1. אין זה מקרי שראש השנה לא יחול בימים אלה. זה מחושב. ראש השנה תמיד מחושב על פי הזמן הממוצע בין מולד אחד למישנהו (שהוא 29 יום, 12 שעות, 44 דקות, ו 3 שניות ושליש השניה. סימנו כ״ט י״ב תשצ״ג) כפול 12. יוצא אם כך, שעל פי החישוב ראש השנה יכול לחול בכל יום ובכל שעה, אלא חכמים קבעו שאם ראש השנה על פי החישוב יחול באחד הימים -ראשון, רביעי, או שישי, ראש השנה יידחה.

2 ישנן מספק סיבות לדחיה. אחת מהן היא, שאם ראש השנה יחול ביום רביעי, אזי יום כיפור יהיה ביום שישי, וחכמים לא רצו שיום כיפור ושבת יהיו צמודים (שאלה, מה קורה אם ראש השנה יחול ביום שישי?)

 3 ישנן בעצם ארבע סיבות או מקרים לדחיה. ציינתי שראש השנה נקבע על פי החישוב של מתי יהיה המולד הבא. אם על פי החישוב המולד יהיה אחרי חצות היום, אזי דוחים את ראש השנה ליום (או יותר) שאחריו. דחיה זו נקראת מולד זקן. לא רביפ יודעים שיש בעצם 4 מקרים לדחיה של ראש השנה.

4 יש החושבים ש ״לא בדו פסח״ הוא דחיה בפני עצמה, ז״א שמחשבים שפסח חא יחול באחד הימים שני רביעי או שישי. אך אין הדבר כך. ״לא בדו פסח״ הוא משום ״לא אדו ראש״. ז״א, אם ראש השנה לא יחול לעולם בימים א ד ו, אזי לא ייתכן שפסח שהיה לפניו יחול באחד הימים, ב ד או ו.

רוב האנשים מבטאים ״לא אדו ראש״ בקמץ תחת האלף. האמנם כך יש לבטא? הסימן ״לא אדו ראש״ לקוח מספר עזרא: פרק ח פסוק ט״ו ״ואקבצם, אל-הנהר הבא אל-אהוא, ונחנה שם, ימים שלשה; ואבינה בעם ובכהנים, ומבני לוי לא-מצאתי שם.  טז ואשלחה לאליעזר לאריאל לשמעיה ולאלנתן וליריב ולאלנתן ולנתן, ולזכריה ולמשלם--ראשים; וליויריב ולאלנתן, מבינים.  יז ואוצאה (ואצוה) אותם על-אדו הראש, בכספיא המקום;״

שם המלה אדו (שם של איש) מנוקדת בחיריק. לכן יש הסוברים (אני, למשל) שיש לאמר ״LO IDO ROSH

אבל לכתוב בחיריק חסר - לא אדו ראש.

כל טוב,

אהרן