דבר תורה שניתן על ידי הרב הרמן ביום ראשון בבוקר מיד אחרי תפילת שחרית, פרשת בוא.
פרעה פונה אל משה ואומר ״ועתה שא נא חטאתי אך הפעם והעתירו לה’ אלהיכם, ויסר מעלי רק את המות הזה (פרק י’ פסוק י״ז).
מדוע פרעה מדבר בלשון יחיד ״שא נא״ ואחר כך בלשון רבים ״והעתירו״?
בעצם פרעה יודע שמשה הוא זה שמדבר עם השם, ולא אהרן. ולכן ברור מדוע פרעה מדבר בלשון יחיד ״שא נא״, כי הרי הוא מדבר עם משה.
אם כך, אם פרעה יודע שמשה הוא זה שמדבר עם השם, וממנו יש לבקש שיפסיק את מכת הארבה, מדוע בהמשך הוא מדבר בלשון רבים ״והעתירו לה’ אלהיכם״, הרי פרעה יודע שמשה הוא זה שצריך לדבר עם השם, ולא גם משה וגם אהרן.
הסיבה - פרעה, למרות רשעותו, מתנהג עם אהרן בנימוס ובכבוד. הרי לא יאה שידבר עם משה, ויתעלם מאהרן.
יש ללמוד מכך.
קורה לא פעם שאנחנו הולכים ברחוב עם מישהו, ואדם הבא לקראתינו מברך אותנו, אך לא את זה שאנחנו איתו. פעמים, אומר הרב, הוא הולך עם יהודי בשבת, ובא אדם מולו ומברך אותו ״שבת שלום הרב״. ומתעלם בעצם מאלה שאיתו. יש כמובן לברך את כולם, ״שבת שלום לכם״ , או ״שבת שלום הרב, ושבת שלום גם לך מר כהן״.
שיעור יפה בהלכות נימוסין.
באותו יום אחרי התפילה היה לי שיעור עם הרב רוזנפלד.
קראתי בפרשה את הפסוק ״ויאמר ה’ אל משה לא ישמע אליכם פרעה…״
הנה גם כאן, השם מדבר עם משה - ״ויאמר ה’ אל משה״ אבל פונה לשניהם ״לא ישמע אליכם״
אם כך, שאלתי את הרב רוזנפלד, למה הרב היימן היה צריך ללמד אותנו דרך ארץ מפרעה הרשע? לא מוטב שהיה הרב מלמד אותנו דבר דומה משיחתו של השם עם משה? גם הוא פונה אל שניהם.
לא היה טוב יותר אילו היינו לומדים שיעור בהלכות נימוסין מהשם, ולא מפרעה הרשע?
הרב רוזנפלד ענה שיש שאנחנו שומעים מרשע וזה מרשים יותר. הנה את ברכתו של בלעם הרשע ״מה טובו אוהליך יעקב״ אנחנו אומרים בכל בוקר!
אחרי ימים הזכרתי לרב היימן את דבר התורה שלו, סיפרתי לו את שאלתי, ואת תשובתו של הרב רוזנפלד. הרב היימן אהב את התשובה מאד!
הנה הייתי כדוור. דוור מצווה, מעביר דבר תורה מרב אחד לרעהו…
No comments:
Post a Comment