לפרשת ויצא

כמה מהביטויים בהם אני משתמשים היום, נאמרו כבר בזמן הקדום:

השימוש במילה ״אחי״ כמו ״מה קורה, אחי?״.  הראשון שהשתמש בו לאנשים שאינם אחיו היה יעקב אבינו: ״ויאמר להם יעקב, אחי מאין אתם?״. כך פנה יעקב לרועי הצאן על יד הבאר.

גם סיסמתה של חטיבת גולני לקוחה מפרשתנו ״גולני זה הכי אחי״ . זהו כמובן מן הפסוק ״ויאמר לבן ליעקב הכי אחי אתה״.

בפרשה מתוארת לאה כבעלת עינים רכות ״ועיני לאה רכות״. מה פירושו?

ניתנו לכך כמה הסברים. בחרתי לצטט את הכתוב מבראשית רבה:

״וְעֵינֵי לֵאָה רַכּוֹת אֲמוֹרָאִי דְּרַבִּי יוֹחָנָן תִּרְגֵּם קוֹדְמוֹי וְעֵינֵי לֵאָה הֲווֹ רַכִּיכִין, אֲמַר לֵיהּ עֵינוֹהִי דְּאִמָּךְ הֲווֹ רַכִּיכִין״ (בראשית רבה ע’:ט״ז). מיותר לתרגם את מה שהדגשתי, אבל ברור שהשומע לא אהב את הפירוש…

אגב, יותר מאלף שנה אחר כך מגיב האבן עזרא על פירושו של הקראי בן אפרים לפסוק ״ועיני לאה רכות”. האבן עזרא כותב על בן אפרים ״והוא חסר אלף״. דהיינו, יש לכתוב את שמו של הקראי ללא באות אלף, כך -״בן פרים”…  ניכר אכן שהאבן עזרא לא אהב את פירושו של אותו קראי.

כאשר מגלה יעקב בבקר שלבן רימה אותו ונתן לו את לאה לאשה במקום את רחל, הוא אומר ״מה זאת עשית לי הלא ברחל עבדתי עמך, ולמה רמיתני!?”

וכך מתרגם אונקלוס ״ואמר ללבן: מה דא עבדת לי הלא ברחל פלחית עמך ולמא שקרת בי״?

ניתן להבין את זה כך: ״עבדת עלי!״ זועק יעקב. 

ולסיום, משהו קצת רציני יותר, מקור הביטוי ״זבד הבת״ הוא מפרשתנו. כאשר יולדת לאה את בנה השישי היא אומרת ״זבדני אלקים זבד טוב הפעם…ותקרא שמו זבולון. ואחר כך ילדה בת ותקרא את שמה דינה.

כיון שמיד סמוך לסיפור לידת זבולון נאמר על לידת דינה, ואין מוזכר הריון לפני סיפור לידת דינה, יש המפרשים שהיתה זו לידת תיאומים, לכן המלה ״זבד״ מה משתמשת לאה מתייחסת גם ללידת בתה.

מכאן השימוש בביטוי ״זבד הבת״ לטכס הנערך סמוך ללידת הבת, ושבו גם מכריזים את שמה.

שנדע רק שמחות!