״וַתְּדַבֵּ֨ר מִרְיָ֤ם וְאַֽהֲרֹן֙ בְּמֹשֶׁ֔ה עַל-אֹד֛וֹת הָֽאִשָּׁ֥ה הַכֻּשִׁ֖ית אֲשֶׁ֣ר לָקָ֑ח כִּֽי-אִשָּׁ֥ה כֻשִׁ֖ית לָקָֽח:״ (במדבר י״ב:א’)
מהי כושית? רש״י מבאר: ״על שם נויה נקראת כושית, כאדם הקורא את בנו נאה, כושי, כדי שלא תשלוט בו עין רעה: ״
ז״א, לדעתו של רש״י ״כושית״ זה מעין ״סגי נהור״. מדובר על אשה יפה, אך קראו לה ההיפך מכך - ״כושית״, כביכול ״מכוערת״, וזה נגד עין רעה. אם כך, לפי פירושו זה של רש״י נראה בעיניו שכושים הם מכוערים. ואומנם בפירשו בספר בראשית פרשת לך הוא כותב ״ועכשיו אנו באים בין אנשים שחורים (ש) ומכוערים, אחיהם של כושים, ולא הורגלו באשה יפה״ (בראשית י״ב:י״א).
אם כך, זהו מעין לשון סגי נהור. לשון הפוכה. כמו ״בית החיים״ הוא ״בית הקברות״ בלשון סגי נהור. ו״עוור״ בלשון סדי נהור יקרא ״סגי נהור”. “סגי נהור״ בארמית הוא ״רב האור”, הכוונה היא שיש הרבה אור בעיניו.
יש לדעת שבתקופה קדומה (*) סברו שהראיה מתבצעת כל ידי כך שיוצא אור מהעינים אל החפץ הנראה. כמובן שכיום יודעים שההיפך הוא נכון. אנו רואים על ידי האור שמוחזר מהחפץ אל עיננו. עכשיו מובן מדוע עיוור נקרא ״סגי נהור״ . כביכול יש הרבה אור המוקרן מעיניו ולכן הוא רואה מעולה. (בלשון ״סגי נהור״ כמובן…)
בתפילת ״נשמת כל חי״ אנו אומרים: ״ואילו פינו מלא שירה כים…ועינינו מאירות כשמש וכירח…” גם כאן הביטוי מדבר על ראיה מעולה. ״עיננו מאירות כשמש וכירח״ - עינינו מקרינות אור רב, ולכן אנו רואים היטב.
אגב, לא הכל בדעה אחת עם רש״י לגבי מראיהם של השחורים. הנה, שלמה המלך החכם מכל אדם (וגם מרש״י) כותב ״שחורה אני ונאוה.״ - לדעתו שחור הוא יפה.
לרש״י פירוש נוסף על ״האשה הכושית״ :״האשה הכשית. מגיד שהכל מודים ביפיה כשם שהכל מודים בשחרותו של כושי”. ז״א, כשם שאין חולק שכושי הוא שחור, וכל המביט בכושי רואה שהוא שחור, כאן אין חולקים על האשה אשר לקח. כל הראוה אותה רואה שהיא יפה.
* ראה
No comments:
Post a Comment