לפרשת האזינו ״יצנרהו כאישון עינו״

 ״יִצְּרֶנְהוּ כְּאִישׁוֹן עֵינוֹ:״ (דברים ל״ב:י’)

האם לא צריך להיות ״ינצרהו״? (מהמילה לנצור - לשמור)  האם  אין כאן הפיכה בין האות צ’ לאות נ’? 

הנה בתהילים: ״חֶסֶד וֶאֱמֶת מַן יִנְצְרֻהוּ:״ (תהילים ס״א: ח’)

איש מהמפרשים לא התיחס לסיכול (כביכול) האותיות. מדוע?

כי אין זה באמת סיכול אותיות. אם נקרא את הפסוק כולו:

״יִמְצָאֵהוּ בְּאֶרֶץ מִדְבָּר וּבְתֹהוּ יְלֵל יְשִׁמֹן יְסֹבְבֶנְהוּ יְבוֹנְנֵהוּ יִצְּרֶנְהוּ כְּאִישׁוֹן עֵינוֹ:״ נראה שהתיבה ״יִצְּרֶנְהוּ״ בנויה כ״יְסֹבְבֶנְהוּ יְבוֹנְנֵהוּ״. זאת אומרת, האות נון שבמילה ״יִצְּרֶנְהוּ״ היא אינה מאותיות השורש, כמו שהאות נון במילה ״יְסֹבְבֶנְהוּ״ אינה מאותיות השורש. השורש הוא אכן ״נצר״ אך אות השורש נ' נפלה, ובמקומה בא דגש חזק באות צ’. כמו בפסוק הבא במילה ״יִקָּחֵהוּ״. שם השורש ״לקח״, והאות ל’ הוחלפה בדגש שבאות קוף.

 --------------------------------------------------------------------------------------

מהו ״אישון״ הנזכר בפסוק? 

רש״י מפרש: ״כאישון עינו. הוא השחור שבעין שהמאור יוצא הימנו״

״שהמאור יוצא הימנו״?!  למה הכוונה?

 יש לדעת שבימים קדומים האמינו שאנחנו רואים על ידי כך שיוצא אור מהעין אל העצם הנראה (ולא ההיפך).

מכאן גם נוכל להבין את הניב ״סגי נהור״ , בעברית ״רב האור״ שפירושו (בלשון סגי נהור…) ״סומא״.

עיוור, להבנת קודמינו, הוא אדם שאין יוצא אור מעיניו. ואדם שרואה היטב - יוצא הרבה אור מעיניו. לכן, עיוור בלשון סגי נהור, הוא רב האור - סגי נהור.
וכן אדם שנתעוור - אבד מאור עיניו.


-------------------------------------------------------------------------------------

you probably heard it before, but they say "ishon" is called this because you can see a little "ish", man, in someone else's pupil (your own mini reflection)

I also heard that one is supposed to make use of this phenomenon when he is interacting with someone else - he sees the other person, along with himself in a miniature reflection (in their pupils), to symbolize that he should treat the other person with great respect, and consider himself small in relation to the other person