לפרשת דברים ״חכמים ונבונים״

בפרשתנו משה מבקש למנות ראשי שבטים, וכן גם שרי אלפים, שרי מאות, שרי חמישים, שרי עשרות ושופטים. 

מהן הדרישות מהמועמדים להיות ראשי שבטים?  

אומר משה:

 ״הָב֣וּ לָ֠כֶם אֲנָשִׁ֨ים חֲכָמִ֧ים וּנְבֹנִ֛ים וִֽידֻעִ֖ים לְשִׁבְטֵיכֶ֑ם וַֽאֲשִׂימֵ֖ם בְּרָֽאשֵׁיכֶֽם:״ (דברים א’:י״ג)

ננסה להבין את הדרישות מהמועמדים הפוטנציאלים על פי פירושו של רש״י.

רש״י מצטט מילה במילה מ״ספרי״ (״ספרי״ הוא קובץ מדרשים מתקופת התנאים).

רש”י:  ״הבו לכם. הזמינו עצמכם לדבר: אנשים. וכי תעלה על דעתך נשים, מה תלמוד לומר אנשים, צדיקים״.

ז״א, אין להעלות על הדעת, על פי פירוש זה, שתעמוד בראש השבט אישה. אם כך, דרישה ראשונה: גבר, לא אשה.

דרישה שניה - צדיק.

נמשיך עם פירושו של רש״י: ״חכמים - כסופים”. על פניו לא ברור מה כוונתו של רש״י, אך ״שפתי חכמים״ מסביר ש״כסופים״ אלה הם אנשים שמוצאים חן בעיני הציבור ״שאינם מגמגמין בלשונם וגם אינם מאריכין בדבריהם”…

ומהם נבונים? מה בעצם ההבדל בין חכמים לבין נבונים?

כותב רש״י: ״ונבונים. מבינים דבר מתוך דבר. זהו ששאל אריוס את ר' יוסי, מה בין חכמים לנבונים, חכם דומה לשולחני עשיר, כשמביאין לו דינרין לראות רואה וכשאין מביאין לו יושב ותוהה, נבון דומה לשולחני תגר, כשמביאין לו מעות לראות רואה, וכשאין מביאין לו הוא מחזר ומביא משלו”. ״שולחני״ הוא חלפן כספים. האחד, לפי המשל שמביא רש״י, רק עושה את עבודתו, וכאשר אין באים אליו לקוחות , הוא יושב ולא עושה דבר. השני הוא חלפן כספים סוחר. כאשר אין באים אליו לקוחות הוא יוזם. לוקח סחורה וסוחר בה.”

הדרישה הבאה שמעלה משה היא ״ידועים לשבטיכם.״

רש״י מסביר: “שהם ניכרים לכם” . ז״א, מוכרים וידועים לכם. אלא שהרמב״ן רואה בעיה בהסברו זה של רש״י. הוא כותב:״ואם כן, יהיה ‘לשבטיכם’ קשור עם ‘וידועים’.” 

מה כוונתו של הרמב״ן? המילה ״וידועים״ נפרדת מהמילה ״לשבטיכם״ על ידי טעם טפחא, ובעצם מחוברת למילים שלפניה. כביכול כתוב ״הָבוּ לָכֶם אֲנָשִׁים חֲכָמִים וּנְבֹנִים וִידֻעִים, לְשִׁבְטֵיכֶם״.

אם כך ״ידועים״ היא דרישה בפני עצמה, ואין הכוונה אנשים מוכרים וידועים בשבטיהם.

נבדוק אם כך את התרגומים. תרגום יונתן כותב:

״זַמְנוּ לְכוֹן גּוּבְרִין חַכִּימִין וְסוּכְלְתָנוּן מֵרַעֲיוֹנֵיהוֹן וּמָארֵי מַנְדְּעָא לְשִׁבְטֵיכוֹן וְאֵימַנִינוּן רֵישִׁין עֲלֵיכוֹן”

את המילה ״נבונים״ הוא מתרגם ״סוּכְלְתָנוּן מֵרַעֲיוֹנֵיהוֹן” ז״א, אנשים בעלי רעיונות, יצירתיים. בעוד שחכם יודע רק מה שלמד, הנבון יודע מעבר למה שלמד. הוא בעל יוזמות ורעיונות יצירתיים משלו.

 ומהו על פי התרגום ״ידועים”? התרגום מתרגם את המילה ל״מָארֵי מַנְדְּעָא״ אנשים בעלי ידע. למודי מדע. מלומדים.

האם משה הצליח במשימתו זאת? 

נבדוק בפסוקים הבאים:

״וָאֶקַּח אֶת רָאשֵׁי שִׁבְטֵיכֶם אֲנָשִׁים חֲכָמִים וִידֻעִים וָאֶתֵּן אוֹתָם רָאשִׁים עֲלֵיכֶם״ (פסוק ט״ו) משה מצא אנשים חכמים, וידועים (למודי מדע) . אבל חסרה פה מילה! ״ונבונים” - אנשים יצירתיים, בעלי רעיונות!

אנשים כאלה משה לא מצא להנהיג את העם.  

האם כך נגזר עלינו עד היום?  בראש המחנות עומדים בימינו אנשים חכמים, מלומדים, אך האם גם ״נבונים״?