לפרשת ואתחנן - מיהו יהודי

״וְלֹא תִתְחַתֵּן בָּם בִּתְּךָ לֹא תִתֵּן לִבְנוֹ וּבִתּוֹ לֹא תִקַּח לִבְנֶךָ (דברים ז’:ג’)

“כִּי יָסִיר אֶת בִּנְךָ מֵאַחֲרַי וְעָבְדוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים… ”: (דברים ז’:ד’)

מפורש בגמרא:״ ‘כי יסיר את בנך מאחרי בנך’ הבא מישראלית קרוי בנך ואין בנך הבא מן העובדת כוכבים קרוי בנך אלא בנה. אמר רבינא שמע מינה בן בתך הבא מן העובד כוכבים קרוי בנך״  (קידושין דף סח) .

מה כוונת הגמרא?

כתוב ״בתו לא תקח לבנך״ ובפסוק שאחריו כתוב  ״כי יסיר את בנך מאחרי״.  אילו הכוונה היתה שהבת תסיר את ״בנך״ מאחרי השם, היה צריך להיות כתוב ״כי תסיר (היא) את בנך מאחרי”. אך כתוב ״כי יסיר (הוא) את בנך מאחרי״ . ״ (הוא) יסיר״ הכוונה לבעלה הנוכרי של בתך.  ובמילה ״בנך״ אין הכוונה ל״בנך״ ממש, אלא לבן של בתך הנשואה לנוכרי. בעלה הנוכרי של בתך יסיר אותו מלעבוד את השם.  

התורה אומרת ״בנך״ למרות שבעצם הוא ״נכדך״, כי ״בני בנים הרי הן כבנים״ כך בדיוק כתוב ביבמות  דף סב (ואולי אין זה מקרה שהאמור כתוב בדף סב… )

זהו בעצם המקור שהילדים יהודים אם האם יהודיה, גם אם האב גוי; 

והם אינם יהודים אם האם גויה, אפילו אם האב יהודי.