Tuesday, March 19, 2019

חידות לפורים


חידות לפורים:


1. מהו שמה העברי של אסתר?  מהו התרגום לעברית בלשון המקרא של השם אסתר (תהילים כ״ב:א). ומהו התרגום בלשון חכמים? (שבת קנ״ו:א’) ובלשון המדע (בלועזית)?

2. מה היתה הקרבה המשפחתית בין מרדכי לאסתר?

3. ״והנחה למדינות עשה״ - מה היתה ההנחה שנתן להם? (כמה?)

4. ״והעיר שושן נבוכה״ -  מה פירוש ״העיר נבוכה״? מי היה נבוך?

5. מהו השק שלבש מרדכי?

6. “פרשגן הכתב״ - מה זה ״פרשגן״?

7. מהם ״הרמכים״?

8. ״מרדכי…רצוי לרוב אחיו״  - מדוע ״לרוב אחיו״ ולא ״לכל אחיו״?


וכמה חידות (ופתרונן) בבדיחותא:

1. מה היה שמה של חמותו של  אחשורוש? 
- פסוק אחד אומר: "וחמת המלך שככה", והשני אומר: "וחמתו בערה בו"; משמע שהיו לו שתי חמות, האחת 'שככה' והשנייה 'בערה', ולכן עשתה ושתי 'משתי(ה)... נשים'.

.2  למה צריך לקרוא את עשרת בני המן בנשימה אחת?
- כדי שלא יספיקו להגיש בג"ץ באמצע . אגב, בג״ץ בגימטריה זה המן 

3. מנין יודעים שושתי היתה מאתיופיה? 
-כי כתוב: "להראות העמים והשרים את יופיה".

4. מהיכן למדנו שאחשורוש ואסתר בעטו בהמן? 
- תלמוד לומר: "והמן נבעת מלפני המלך והמלכה".

5.  מנין שהמן עסק בשווק מוצרי חלב? 
- שנאמר : "וימלא המן חמ(א)ה".

6. איזה מסימני הסדר מופיע במגילה? 
- כרפס, שנאמר: "חור כרפס ותכלת".

7. מנין שאשוורוש אכל כשר? 
- כתוב ״וכשר הדבר מלפני המלך״

מגילת אסתר


במגילה כתוב על המלך אחשוורוש שהוא מלך מהודו ועד כוש. 
המילה ״הודו״ מופיעה בסידור התפילה. שמעתי בבית הכנסת ״הודו לה’ קראו שמו״ ואפילו ״הודו על ארץ ושמים”. אך כמובן יש הבדל. המילה ״הֹ֣דּוּ״ המופיעה במגילה מבוטאת במלעיל, ואילו הוֹדוּ שבסידור היא במלרע. מלשון ״להודות״.

 ״הוֹדוֹ לארץ״ שונה עוד יותר. גם מלרע וגם שני תנועות חולם, מלשון ״הוד שלו״. )ואכן רובם לא שוגים בהגיה כאן).

האם ״הֹ֣דּוּ״ במלעיל ו״הוֹדוּ״ במלעיל זוהי ההבחנה בין הודו המדינה לבין הודיה?
הנה בתהילים פרק קל״ו פסוקים ב ו ג מופיע הודו במלעיל ״ ה֭וֹדוּ לֵֽאלֹהֵ֣י הָאֱלֹהִ֑ים כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ”. אם כך ההבדל העיקרי הוא הדלת הדגושה שבמילה הדו. הדגש הוא במקום האות נון שנפלה. בשפות אחרות מקראת המדינה ״הינדיה״ או ״אינדיה״.
—————————————————————
מה הקשר המשפחתי בין מרדכי ואסתר?
כתוב במגילה ״״וּבְהַגִּיעַ תֹּר אֶסְתֵּר בַּת אֲבִיחַיִל דֹּד מָרְדֳּכַי אֲשֶׁר לָקַח לוֹ לְבַת״. 
הרבה ישיבו שמרדכי היה דודה של אסתר. הנה כתוב: ״וּבְהַגִּיעַ תֹּר אֶסְתֵּר בַּת אֲבִיחַיִל דֹּד מָרְדֳּכַי אֲשֶׁר לָקַח לוֹ לְבַת״. מכאן ״דֹּד מָרְדֳּכַי״. 
יש גם אלה שיצטטו את השיר שלמדו בגן הילדים:
“מלכה אסתר אני
וזר זהב יש לי
יודעים אתם מי דודי
מרדכי היהודי״
(השיר מאת לוין קיפניס).
גם העובדה שמרדכי גידל אותה כבת תסייע לסברה זו שמרדכי הוא דודה.
בהרבה ספרים מרדכי מתואר כצדיק, ובספרי הילדים הוא מופיע כאיש עטור זקן ארוך ולבן, ואילו היא נערה צעירה, ולכן סביר שמרדכי הוא דודה.
גם בודאי שמעו או קראו דברי תורה של רבנים (לא אזכיר את שמם) שציינו שמרדכי הוא דודה של אסתר.

אלא אין הדבר כך. במגילת אסתר כתוב בפירוש: ״וַיְהִי אֹמֵן אֶת הֲדַסָּה הִיא אֶסְתֵּר בַּת דֹּדוֹ כִּי אֵין לָהּ אָב וָאֵם״ (אסתר ב’:ז’)

מרדכי הוא ללא ספק בן דודה של אסתר. וכל האומר שהוא דודה, אינו אלא טועה.
—————————————————————————-
 ״והנחה למדינות עשה״
ההנחה של רובינו, אני מניח, שהמילה ״הנחה״ פירושה ״הקלה משהו״.  לדוגמה, ״הנחה ממס״ הינה הפחתה ממס.  
האם ההנחה שהמלך אחשורוש עשה למדינות היתה הקלה ממס, או ויתור מוחלט ?  
(וכאשר יניח לנו מאויבנו, האם זו הנחה חלקית, או מוחלטת ?)

לפי פירוש הרשב״ם למגילה: ״...להקל מהם מס ועול מלכות…״
אולם מפרש ר’ יוסף קרא ״עשה להם הנחה שלא היו פורעין המס באותה שנה”
כמו כן מצאתי ב״תוכנת הכתר מקראות גדולות״ - ‘פרשן צרפתי עלום שם :…הנחה שמחל להם המסים…,'

מקוה שכאשר אבקש הנחה משלטונות המס, ימלאו את בקשתי במלואה….
———————————————————————————
כמה דברים ייחודיים במגילת אסתר:
הפסוק הארוך ביותר בתנ״ך נמצא במגילת אסתר. זהו פסוק ט״ו בפרק ב’: ״וַיִּקָּרְאוּ סֹפְרֵי הַמֶּלֶךְ בָּעֵת הַהִיא בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי הוּא חֹדֶשׁ סִיוָן בִּשְׁלוֹשָׁה וְעֶשְׂרִים בּוֹ וַיִּכָּתֵב כְּכָל אֲשֶׁר צִוָּה מָרְדֳּכַי אֶל הַיְּהוּדִים וְאֶל הָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִים וְהַפַּחוֹת וְשָׂרֵי הַמְּדִינוֹת אֲשֶׁר מֵהֹדּוּ וְעַד כּוּשׁ שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה מְדִינָה וּמְדִינָה כִּכְתָבָהּ וְעַם וָעָם כִּלְשֹׁנוֹ וְאֶל הַיְּהוּדִים כִּכְתָבָם וְכִלְשׁוֹנָם״ . 43 מילים. בפסוק זה יש 13 סוגים שונים של טעמי המקרא.

המילה הארוכה ביותר בתנ״ך גם היא במגילת אסתר. ״ וְהָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִ֣ים״. 11 אותיות. אלא שגם בסםר יחזקאל מופיעה מילה באורך זהה. כיון צמד מילים מוקפות נחשבות למילה אחת אזי המילה הָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִים-וְהַפַּחוֹת המופיעה בפרק ח’ פסוק ט’ היא הארוכה ביותר בתנ״ך. 16 אותיות.

דבר (כמעט) יחודי נוסף במגילת הסתר הוא הסתר שם השם במגילה. אלא שגם בשיר השירים שם השם אינו מוזכר. שני הספרים האלה הם היחידים בתנ״ך שם אין מוזכר שם השם.

ישנן במגילה כמה מילים יחודיות שמקורן בפרסית: פרתמים, פתגם, אחשדרפנים, רמכים, פור, פחות, ועוד.

וישנן מילים המופיעות קר במגילה: חור, כרפס, בוץ, בהט, סוחרת, דת, אנס, הנחה, בזיון, מרוקים, טבת, סיון, אדר, אמנה, שרביט, תתחלחל, נזק, תכריך, מתיהדים, פתשגן, פרשה, תוקף, אגרת.

Trops in the spirit of Purim


As we know, the trops are divided to 5 groups: Emperors (Keisarim), Kings (Melachim),  Mishnim,(Viceroys), Shalishim (Officers), and Meshartim (Servants)
I was curious who was the first one that came up with names for each group.
Someone told me that not necessarily it came from a Jewish source.
Therefore i thought we may need to come up with names for these group of trips from our sources:

For example:

Sof Pasuk - King Achashverosh (״המולך מהודו ועד כוש״ - He was an emperor, right?)

Etnachta - Queen Esther ( ״וישם כתר מלכות בראשה״ )

Instead of “Melachim" we can use “Partemimהפרתמים הם שרים גדולים, היו תחתיהם מדינות רבות״ - פירוש הרלב״ג למגילה)
I thought also about אחשדרפנים but it might be too hard to pronounce…

Instead of “Mishnim” - Pacho (״וְאֶ֣ל הָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִֽים־וְהַפַּחוֹת֩ וְשָׂרֵ֨י הַמְּדִינ֜וֹת״)

“Shalishim" will be replced by Sarim וְשָׂרֵ֥י הַמְּדִינ֖וֹת לְפָנָֽיו״ משמע תחת כל שר מדינה אחת)

And instead of Meshartim we can use Sarisim הַסָּ֣רִיסִ֔ים הַמְשָׁ֣רְתִ֔ים אֶת־פְּנֵ֖י הַמֶּ֥לֶךְ אֲחַשְׁוֵרֽוֹשׁ״)

I am not sure if we should use it for leining Torah, but at least for the Megillah,
and in not for the entire year, then for Purim only…

I will be glad to hear about any Tikunim or ShiPurim to the above idea

לפורים : ״והנחה למדינות עשה״


ההנחה של רובינו, אני מניח, שהמילה ״הנחה״ פירושה ״הקלה משהו״.  לדוגמה, ״הנחה ממס״ הינה הפחתה ממס.  
האם ההנחה שהמלך אחשורוש עשה למדינות היתה הקלה ממס, או ויתור מוחלט ?  
(כאשר יניח לנו מאויבנו, האם זו הנחה חלקית, או מושלמת ?)

לפי פירוש הרשב״ם למגילה: ״...להקל מהם מס ועול מלכות…״
אולם מפרש ר’ יוסף קרא ״עשה להם הנחה שלא היו פורעין המס באותה שנה”
כמו כן מצאתי ב״תוכנת הכתר מקראות גדולות״ - ‘פרשן צרפתי עלום שם :…הנחה שמחל להם המסים…,'

מקוה שכאשר אבקש הנחה משלטונות המס, ימלאו את בקשתי במלואה….


Monday, March 11, 2019

הנותן לשכוי בינה

בברכות השחר אנחנו אומרים ״ברוך אתה ד’ הנותן לשכוי בינה להבחין בין יום ובין לילה״.  

לאותו פירוש ששכווי הוא תרנגול, נשאלת השאלה איזו בינה כבר צריך כדי להבחין בין יום ובין לילה?  התרנגול רואה את אור הבוקר, ואז קורא!  באמת חוכמה גדולה…

אך לא כך הוא. ממחקרים שנעשו מסתבר שהתרנגול יודע שהבוקר קרב עוד לפני שמפציע השחר! מחקר שנעשה באוניברסיטת נגויה שביפן מלמד שהתרנגולים לא זקוקים לאור הבוקר כדי לדעת שהבוקר מגיע, אלא שיש להם מנגנון ביולוגי פנימי המבשר להם שהבוקר עומד להגיע. 

זוהי כנראה הבינה שנתן השם לשכווי להבחין בין יום ובין לילה.
ראו קישור ל״נשיונל גיאוגרפיק״ שם התפרסם המאמר:  https://news.nationalgeographic.com/news/2013/03/130318-rooster-crow-circadian-clock-science/

אולם התרנגול אינו בעל החיים היחידי בו השם נטע בינה. בעל החיים הנקרא ״בונה״ (beaver) ידוע בבנית סכרים, בריכות, מגורים, תעלות מים להעברת חומרי בניה, וכל זה בלי ידע בהנדסה ובארכיטקטורה.
ראו קישור:
https://uncommondescent.com/intelligent-design/beavers-as-designers-are-they-intelligent/

ידועה גם בינתם של הדבורים, הנמלים, ועוד. על הנמלים אומר החכם מכל אדם בספר משלי ״לך אך הנמלה עצל, ראה דרכיה וחכם״.
 אם כך מה מיוחד בתרנגול שבעבורו תוקנה הברכה ״הנותן לשכוי בינה״?
נראה לי שהתרנגול הוא רק מייצג את אותם בעלי החיים בהם השם נטע בינה .שמיעת קריאת התרנגול מזכירה לנו בכל בוקר את הבינה שהשם נתן בו, ובאותו זמן מזכירה לנו גם את הבינה שהשם נתן בבעלי חיים אחרים, (שחלקם רחוקים מאיתנו),
ועל כך הברכה.

לפורים - טעמי המקרא ברוח המגילה


שלום לכם,

כידוע, טעמי המקרא מתחלקים לקבוצות הבאות: קיסרים, מלכים, משנים, שלישים, משרתים.
מעניין אותי מי הראשון שנתן שם לכל קבוצה כזאת. בשביע שעבר למדתי שלא בטוח שהשמות האלו ניתנו על ידי יהודים.

לכן, לקראת פורים חשבתי להשתמש במינוחים משלנו, בנוסח המגילה, להגדרת הקבוצות השונות של טעמי המקרא:

סוף פסוק - המלך אחשורוש (או ״מלך״)
אתנחתא - אסתר המלכה (״וישם כתר מלכות בראשה״) 

סגול, טפחא, זקף קטן, זקף גדול, שלשלת - פרתמים (״הפרתמים הם שרים גדולים, היו תחתיהם מדינות רבות״ - פירוש הרלב״ג למגילה. חשבתי גם על ״האחשדרפנים״, אבל אולי קשה להגייה)

רביע, זרקא, פשטא, יתיב, תביר - פחות (״וְאֶ֣ל הָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִֽים־וְהַפַּחוֹת֩ וְשָׂרֵ֨י הַמְּדִינ֜וֹת״)

אזלא, גרש, גרשיים, פזר, תלישא גדולה, מונח לגרמה, קרני פרה - שרים וְשָׂרֵ֥י הַמְּדִינ֖וֹת לְפָנָֽיו״ משמע תחת כל שר מדינה אחת)

מונח, מהפך, קדמא, תלישא קטנה, מרכא, דרגא, מרכא כפולה, מאיילא, ירח בו יומו - סריסים (״הַסָּ֣רִיסִ֔ים הַמְשָׁ֣רְתִ֔ים אֶת־פְּנֵ֖י הַמֶּ֥לֶךְ אֲחַשְׁוֵרֽוֹשׁ״)

אם לא למקרא כולו, אולי נשתמש בהגדרות אלה רק למגילת אסתר, ובפורים בלבד….

(אשמח לקבל תיקונים ושיפורים)


חודש אדר שמח, 


אהרן גל

Monday, March 4, 2019

לא הגידה אסתר מה הוא לה



מכירים את השיר ״משחק פורים״, שכתב לוין קיפניס? 

“מלכה אסתר אני
וזר זהב יש לי
יודעים אתם מי דודי
מרדכי היהודי

לכולנו לכולנו
כתר על הראש…”

האם מרדכי היה דודה של אסתר? 

המשורר לוין קיפניס הוא לא היחידי שטעה לחשוב כך. גם כמה רבנים בדורינו כתבו כך בספריהם או מאמריהם, חלקם רבנים ידועים מאד (לא אזכיר כאן את שמם).

אלא שבמגילת אסתר כתוב בפירוש: ״וַיְהִי אֹמֵן אֶת הֲדַסָּה הִיא אֶסְתֵּר בַּת דֹּדוֹ כִּי אֵין לָהּ אָב וָאֵם״ (אסתר ב’:ז’)
בתרגום של פסוק זה לארמית  נכתב: ״היא אסתר ברת אחבוי״ שפירושו ״אסתר בת דודו״. (״אחבוי״ בארמית בא מהמילים ״אח אבוהי״ שזה ״אחי אביו״ -״דוד שלו״)
במגילה בפרק ב’ פסוק ט״ו מפורטת יותר הקרבה בינהם ״וּבְהַגִּיעַ תֹּר אֶסְתֵּר בַּת אֲבִיחַיִל דֹּד מָרְדֳּכַי אֲשֶׁר לָקַח לוֹ לְבַת״. 
אסתר היא בת אביחיל, אביחיל הוא דוד מרדכי, מכאן שאסתר ומרדכי הם בני-דודים. וכך גם התרגום לארמית ״וכד מטא סדור אסתר ברת אביחיל אחבוי דמרדכי די נסבה ליה לברת״.

 תמוה שבפרק ז’ פסוק ו’ התרגום כותב ״ואמרת…למרדכי צדיקא אחוי דאבא״. שזה בעצם ״דוד״ ולא ״בן דוד”. 

מאין נובעת הטעות הזאת שמרדכי הוא הדוד ולא בן הדוד?
כמה אמרו לי שהם זוכרים בפירוש שכך כתוב במגילה. 

אולי השם ‘אסתר בת אביחיל’ מטעה לחשוב שאביחיל היא אמה של אסתר. אולם אין לטעות עם אביגיל. אביגיל הוא אמנם שם של אשה (ראה ספר שמואל), אך אביחיל הוא איש, זהו אבי אסתר וגם הוא דודו של מרדכי.

כנראה שהמילים ״דוד מרדכי״ בפסוק אֶסְתֵּר בַּת אֲבִיחַיִל דֹּד מָרְדֳּכַי (ב:ט״ו) השאירו בהם הבנה מוטעית, כביכול כינויו הוא ״דוד מרדכי״ (ובעצם כתוב שאביחיל הוא דוד מרדכי).

ייתכן גם שהתמונה שבדמיוננו,  אסתר הנערה הצעירה, ולעומתה מרדכי היהודי, צדיק עם זקן לבן (כמו שיש לכל הצדיקים) מטעה לחשוב שהם אינם בני דודים, אלא הוא, מרדכי, הדוד שלה, והיא בת אחיו.
וכן גם עצם העובדה שמרדכי גידל את אסתר כבת, הוא נתפש בתודעה כמבוגר יותר, ולכן כדוד ולא כבן דוד.

נזכור הםסוק אומר: ״הִיא אֶסְתֵּר בַּת דֹּדוֹ״ (אסתר ב’ז’)

חודש אדר שמח !

אהרן