"רבי יעקב אומר: המהלך בדרך ושונה ומפסיק ממשנתו ואומר: מה
נאה אילן זה ומה נאה ניר זה, מעלה עליו הכתוב כאילו מתחייב
.('בנפשו". (אבות פרק ג' משנה ט
פעם, עוד בטרם הפך לתלמידו של רבי ישראל בעל שם טוב, פנה אליו
רבי יעקב יוסף מפולנאה בשאלה: רבי חנניה בן עקשיא אומר:"רצה
הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה
ומצוות", כלומר התורה והמצוות הן המזככות את נפשנו, ומאין לקח
לו מר דרך חדשה זו לצאת אל השדה ולהסתכל במרחבי הבריאה כדי
!?"לזכך, לטהר ולקדש שם את לבו ונשמתו
"יסלח לי כבוד תורתו" ענה לו הבעל שם טוב במאור פנים, "אם
ארשה לעצמי לחלוק על כבודו ולומר לו, כי דרכי זו אינה חדשה כלל
וכי כבר כבשוה ראשוני הראשונים, עוד מימי הנביאים ועד חכמי
המשנה והתלמוד, וכבר אמר דוד המלך ע"ה:"השמים מספרים כבוד
א ל ומעשי ידיו מגיד הרקיע" ועוד כהנה וכהנה! אם כן, בהסתכלותנו -
בהם, רואים אנו את כבודו יתברך ובכך מזככים את נשמתנו. ואף
חכמינו ז"ל אמרו:"היוצא בימי ניסן ורואה אילנות שהם מלבלבים
אומר:"ברוך שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות
טובות ליהנות בהם בני אדם". וכי דיברו הם באדם בטל שאינו
מקיים מצוות "ובלכתך בדרך"? וכיצד יפסיק כדי לברך על האילנות?
אלא אומר אני שלא הייתה כוונתם להנאה גשמית אלא להנאה
רוחנית שתלויה בראיה העין. שבימי ניסן, בהם האדם מתבונן
בהשגחת ה' יתברך ובניסיו עימנו, הרי הוא מתעלה ורואה את כבוד ה'
יתברך בבריאה. ואף אני, קשה לי לתאר ולבטא אפילו אחת מרבבות
הרגשות הקדושה שהולכות ומתרגשות בלבי באותה שעה שאני
מתהלך בשדה הפתוח לדבר עם בוראי, ועת נזכר אני בנפלאותיו עמנו
בסתר ובגלוי, כאשר מכין הוא מזונות לי ולבני ביתי ולכל אדם
מישראל ובאומות העולם ואף לכל החי". וזהו שדייק רבי יעקב
ואמר:"כאילו מתחייב בנפשו", פירוש: שהוא מודיע בזאת שנפשו
בשיא דביקותה כעת ואין הוא צריך למשנה עוד, ואם אכן כך הוא –
!אשריו ואשרי חלקו
No comments:
Post a Comment