ארמי אובד אבי

דיון בהשתתפות רש״י והאבן עזרא:

מנחה: ערב טוב קהל נכבד. הערב יש לנו דיון מעניין על פסוק בפרשת כי תבוא. 

משמאלי יש לי הכבוד להציג את רבי שלמה יצחקי, שעשה כל הדרך מצרפת להשתתף עמנו בדיון זה, ולימיני רבי אברהם אבן עזרא, שבא אלינו מספרד.

נתחיל בבקשה אתך הרב יצחקי. הרשה לי לקרוא לך ״רש״י״?

רש״י:  בכבוד !

מנחה: הרשו לי לומר מספר מלים על רש״י פוסק הלכות וידוע בעיקר בפירושו לתנ״ך ולגמרא.  רש״י, פירוש נהדר! אין עליך!

רש״י: לא רק זה, אני גם חזק מאד בייצור יין (מוציא בקבוק). לקראת החגים ב-עשרים אחוז הנחה! ניתן לרכוש און ליין!

רבי אברהם אבן עזרא: אני אישית, מעדיף ברטנורה!

מנחה: רבותי, רבותי, לעניינו!  הרשו לי להציג את רבי אברהם. רבי אברהם הוא משורר, בלשן, אסטרונום, פילוסוף , ומפרש מקרא. אגב, רכשתי לאחרונה את ספר החידות שלך! מדליק!  יש לי כמה תשובות, תשאר קצת אחרי השידור…

הפסוק שברצוני לדון בו הוא מתוך פרשת השבוע, פרשת כי תבוא: ״ אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה וַיָּגָר שָׁם בִּמְתֵי מְעָט וַיְהִי שָׁם לְגוֹי גָּדוֹל עָצוּם וָרָב:” דברים פרק כ״ו פסוק ה’.

נפנה אליך קודם, רש״י. על איזה ארמי מדובר, רש״י?

רש״י: כמובן, מדובר על לבן הארמי. הרי כתוב במפורש בספרי דברים (1): ״ואמרת לפני ה' א', ארמי אובד אבי . מלמד שלא ירד יעקב לארם, אלא (לאובד) [להאבד]. ומעלה על לבן הארמי, כאלו איבדו.״  אם כך, ״ארמי״ זה לבן הארמי, ו״אבי״ הוא יעקב אבינו. 

רבי אברהם אבן עזרא: שטות גמורה!  הרי כתוב ״ארמי אובד אבי״, לא כתוב ״ארמי מאבד אבי !” והרי ״אובד״ הוא פועל עומד!  ואילו היה ״ארמי״ על לבן, היה הכתוב אומר ״מאביד״ או ״מאבד״!

מנחה: רבי אברהם, במטוטא, קצת כבוד לרבי שלמה, הוא מבוגר ממך ב120 שנה! (2), רש״י, סליחה על ההערה של רבי אברהם, אבל לגופו של עניין, מה יש לך להשיב על טיעונו? מדוע המקרא לא כתב ״איבד את אבי״? 

רש״י: אני אגיד לך למה, כי בעצם הוא לא ממש איבד את יעקב, אלא רק רצה לאבד אותו. לכן הכתוב לא רצה להשתמש בבנין פיעל, שהוא בניין כבד, אלא השתמש בבנין קל, פעל. הרי כתוב ב’ספרי דברים’ ״כאילו איבדו״, ז״א לא ממש איבדו, לכן השתמש בבניו קל, ואמר ״אובד”

רבי אברהם אבן עזרא: הרי כתוב בהמשך ״וירד מצרימה!״, מה, לבן ירד מצרימה?! מה פתאם!

רש״י: רבי אברהם, לא הבנת! לא לבן ירד מצרימה, אלא יעקב. תקרא מה כתבתי בפירוש שלי: ״ועוד אחרים באו עלינו לכלותנו, שאחרי זאת ירד יעקב למצרים”. ״וירד מצרימה״ מוסב ליעקב, לא ללבן!

מנחה: הרשו לי להעיר, שאונקלוס, כתב ש’ארמי’ זה לבן.  אני מצטט: ״ לבן ארמאה בעא לאובדא ית אבא״ ובעברית  ״לבן הארמי בקש לאבד את אבא” . גם התנא יונתן בן עוזיאל כתב דבר דומה, ואף נוקט בשמו של יעקב ״אבונן יעקב מן שירויא ובעא לבן לאובדותיה״!

רבי אברהם אבן עזרא: הם לא הבינו. ״אובד״ הכוונה ״עני״ . הרי כתוב בספר משלי ״ תנו שכר לאובד (משלי ל״א:ו) ובפסוק שאחריו ״ישתה וישכח רישו״ . מכאן ש״אובד״ הוא יעקב.

רש״י: אבל כתוב ״ארמי אובד״. מה, יעקב הוא ארמי?  לבן הוא ארמי!

רבי אברהם אבן עזרא: פעמים קורא הכתוב לאדם על שם המקום בו הוא גר. קח לדוגמה את השם ״יתרא הישמעאלי״ כתוב בדברי הימים ״ואבי עמשא יתר הישמעאלי״ (דברי הימים א ב:י״ז), ואתה בעצמך, רש״י, כתבת כך בפירוש לפסוק הזה: ״"יתר הישמעאלי" - ובשמואל (ב' י"ז) כתוב הישראלי בארץ ישמעאל היה דר דוגמת בית עובד אדום הגתי (שם ב' ו') וכן (מלכים א' ו') וישלח המלך ויקח את חירם מצור בן אשה אלמנה ואביו איש צורי״. 

הנה עיניך הרואות, רש״י ידידי, שאף על פי שאדם הוא ישראלי, יהודי, הוא נקרא על שם המקום בו הוא גר. 

מנחה: יש הגיון בדבריו של רבי אברהם, הנה ליהודי תימן קוראים ״תימנים”. 

אבל תראה, רבי אברהם את טעמי המקרא ״אֲרַמִּי֙ אֹבֵ֣ד אָבִ֔י״ . התיבה ״אבד״ בטעם מחבר, ואילו התיבה ״ארמי, בטעם מפסיק, ז״א אובד קשור לאבי, כביכול “מאבד את אבי”

רבי אברהם אבן עזרא: עדיין אתה יכול לראות את המילה ״אובד״ כשם תואר ולא פועל.

מנחה: רבותי, תם זמננו. נראה לי שהמחלוקת עדיין בעינה. אבל יתכן שאין זו ממש מחלוקת, כי הרי ידוע ״שבעים פנים לתורה״.

שבוע טוב!

אהרן

1 ״ספרי דברים״ הוא ספר מדרש הלכה מבית מדרשו של רבי עקיבא.

2 רש״י נולד בשנת 1040, הראב״ע נולד בשנת 1167