לשבת מברכים - חיים ארוכים

בשבת מברכים, השבת שלפני ראש חודש,  נוהגים לברך “…ותתן לנו חיים ארוכים, חיים של שלום וגו’״.  בסידור ״קורן״ הכ״ף רפויה: ״חיים אֲרוּכִים”.  וכן גם בסידור ״ארטסקרול״. בסידור ״רינת ישראל״ וכן בסידור ״ושיננתם״ הכף דגושה - “אֲרֻכִּים״.

מובן שבאותם סידורים בהם כתוב ״חיים אֲרֻכִּים״ בכף דגושה, הכוונה לחיים של אורך ימים והרבה שנים.  אולם מה הכוונה באותם סידורים שם כתוב ״חיים ארוכים״ בכף רפויה?  סידור ארטקרול מתרגם Long Life  אך יש שסברו שהמילה ארוכים (כף רפויה) באה מן המילה ״אֲרוּכָה״. מילה זו מופיעה בתפילת שמונה עשרה נוסח הספרדים וכן בנוסח ספרד. ״והעלה אֲרוּכָה ומרפא לכל תחלואינו”.  המקור למילה זו במקרא הוא בספר ירמיהו: ״הִנְנִי מַעֲלֶה לָּהּ אֲרֻכָה וּמַרְפֵּא וּרְפָאתִים״ (ירמיהו ל״ג:ו’). שם ארוכה מתורגם ״אסו״, היינו ״רפואה”.  מילון העברית המקראית לפרופסור מ״צ קדרי כותב ״הקרום הבריא העולה על מכה מתרפאת״. הלשונאי שלמה ידידיה טל קורא לזה ״גֶלֶד״ (scab) . אלה הסוברים שהביטוי ״חיים ארוכים (כף 

רפויה) שבתפילה מקורו במילה ״״אֲרוּכָה״ טוענים שהכוונה ״חיים בריאים״. 

מה נכון?  

  הנוסח לקוח מתוך הגמרא: ״ רב בתר צלותיה אמר הכי יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתתן לנו חיים ארוכים חיים של שלום חיים של טובה חיים של ברכה חיים של פרנסה חיים של חלוץ עצמות חיים שיש בהם יראת חטא חיים שאין בהם בושה וכלימה חיים של עושר וכבוד חיים שתהא בנו אהבת תורה ויראת שמים חיים שתמלא לנו את כל משאלות לבנו לטובה.” (ברכות ט״ז:ב’). הגמרא אינה מסבירה מה הכוונה ״חיים ארוכים״. (בגמרא מהדורת שטוטנשטיין המילה ארוכים היא עם דגש בכף - “אֲרוּכִּים”, מכאן שלדעתם ״ארוכים״ מלשון ״אורך״ ולא מלשון ״רפואה״).  את המושג ״חילוץ עצמות״ ניתן להבין כ ״בריאות״. זה על פי הפסוק בישעיהו ״ועצמותיך יחליץ״ (ישיעיהו נ״ח: י״א) שם מפרשים ״יחליץ = יבריא”. אם כך, יש כבר בברכה זו את עניין הרפואה, ולכן סביר להניח שלא יאמר פעמיים באותה ברכה עניין בריאות ורפואה, והגיוני אם כך שאכן ״ארוכים״ מתיחס לאורך חיים, ולא לבריאות ורפואה.

יש לציין שאמנם אותיות השורש של ״ארוכה״ לשון ״רפואה״ ו״ארוכים״ לשון ״ארוך״ זהות, אך המקור של ״ארוך״ הוא מאכדית ואילו ״ארוכה״ הוא ממקור אחר. (גם בערבית).

 מדוע כתבו ״ארוכים״ באות כף רפויה? נראה לי שבסידורים מסוימים כתבו בכתיב מלא ״ארוכים״, ואחר כך ראו שכיון שהאות כ״ף אחרי תנועה גדולה, ראוי לה שתהיה רפויה…. ומכאן לעניות דעתי נולדה הטעות.  

להלן מה שנכתב באתר של האקדמיה ללשון עברית:

״ בסידורים רבים נמצא בברכת החודש "וְתִתֵּן לָנוּ חַיִּים אֲרוּכִים" בשורוק ובכ"ף רפה (במקום אֲרֻכִּים). יש מסורת עתיקה שלפיה שם התואר ארוך נשקל במשקל פָּעוּל: אָרוּךְ – אֲרוּכָה – אֲרוּכִים – אֲרוּכוֹת. עקבות המסורת הזאת נראות בכמה סידורי תפילה וברוב מסורות עדות ישראל. ההצעות לפרש את ההגייה הזאת מלשון אֲרוּכָה (רפואה) אין להן יסוד ואינן אלא בבחינת דרש.״

בשבוע שעבר כתב הרב יוסף כרמל על חיים ארוכים (בלי דגש). ראה כאן: http://www.eretzhemdah.org/Data/UploadedFiles/Mails_Files/7276-sFile.pdf

הלשונאי הרב שלמה ידידיה טל טוען ששטות לומר ״חיים ארוכים״ בכף רפויה, כביכול לשון בריאות, כי זה כאילו אומרים ״חיים גלדיים״  (“Scabbed life”)  

אגב, בסידור ארטסקרול (וייתכן שגם באחרים) אחרי המילים ״חיים שימלא ה’ משאלות לבנו לטובה״ כתוב בסוגרים כך ״בזכות תפילת רב/רבים״.  מיהו אותו רב שבזכותו השם ימלא משאלות לבנו לטובה? מיהם אותם הרבים?  אני מניח שגם לזה יש ״הסברים״ מעניינים ומקוריים.  אולם ההסבר הפשוט והנכון הוא זה.  המקור לברכות האלה, כפי שנאמר לעיל הוא מהגמרא מסכת ברכות דף ט״ז. הדף דן בגירסאות שונות אותן ברכו תנאים ואמוראים.- רבי יוחנן, רבי חייא, רב , ועוד. הפיסקה שממנה נלקחה הברכה לשבת מברכים מתחילה כך: ״רב בתר צלותיה״.  ז״א, זאת היתה גרסתו של התנא ששמו רב.  בסידורים ישנים כנראה נכתב בסוגריים ״ברכות, רב״. הכוונה - ״מסכת ברכות, תפילת התנא רב. אלא שברבות השנים טעו המעתיקים, ובמקום לכתוב ״ברכות, רב” כתבו ״בזכות רב״. ואז באו ״המהדרים״ ותקנו ״בזכות רב/ רבים”….

שבוע טוב,

ושנזכה כולנו לבריאות ולחיים ארוכים !

אהרן