אשרי האיש

היום פתחתי ספר תהילים, והסתכלתי במילה הראשונה ״אַשְׁרֵי״ שבפסוק הראשון ״אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים לֹא עָמָד וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב:״. יתכן שעד היום הבנתי לא נבון את הפסוק הזה, ואולי גם את המשפט מהתפילה ״אשרי יושבי ביתך עוד יהללוך סלה״ שגם הוא מתהילים.   כנראה שהמלה ״אשרי״ כאן זה לאו דוקא ״מאושר״ אלא ״מהולל״, או ״יתהלל״. 

רש״י מפרש את המלה ובעצם נותן הקדמה קטנה לספר תהילים. הוא כותב: ״ אשרי האיש. בעשרה לשונות של זמר נאמר ספר זה, בנצוח, בנגון, במזמור, בשיר, בהלל, בתפלה, בברכה, בהודאה, באשרי, בהללויה... (אשרי האיש לישפלישמנ''ץ בלעז). אשוריו של איש ותהלותיו של אדם …” לא מצאתי עד כה את תרגום המילה  הצרפתית ״לישפלישמנ'ץ״ , אך לפי פירושו של רש״י ניתן להבין ש״אשוריו״ זה ״תהילותיו״. ה״מצודת דוד״ מפרש: ״אשרי האיש - ספורי תהילות האיש״. ה״מצודת ציון: ״אשרי - עניין שבח ותהילה״.  

גם מהפסוק בתפילה, הלקוח מתהילים ״אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ עוֹד יְהַלְלוּךָ סֶּלָה״ (תהילים פ״ד:ה’) ניתן להבין ש״אשרי״ זה ״תהילותיו״. וכמובן גם בפסוק ״קָמוּ בָנֶיהָ וַיְאַשְּׁרוּהָ בַּעְלָהּ וַיְהַלְלָהּ: (משלי ל״א:כ״ח). בניה משבחים ומהללים אותה.  

ומה עם הפסוק בתפילה, אותו נהוג לומר בעת החזרת ספר התורה לארון ״עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר:״ האם הכוונה שהתומך בה מתמלא בשמחה ואושר?  הפסוק לקוח מספר משלי פרק ג’ פסוק י״ח. שם מסביר ה״המצודת ציון״ מאושר. משובח כמו אשרי האיש (תהילים א) .

הנה חזרנו לפסוק הראשון בתהילים. אם כך, ״אשרי״ הכוונה ל״שבחיו״, ״ראוי לשבח״ , ״ראוי להללו״. ולאו דוקא ״מאושר, ושמח”.