הלל

שבוע טוב, דייויד

הרבה תודה שטרחת לחפש את הדף בנושא ״הלל״, וכמובן על זה שטרחת להביאו אלי.

כמובן שגם שמחתי שסיפרת לי בטלפון על הנושא.

השבת הסתכלתי בכמה מקורות. לא אלאה אותך במקורות אליהם יש לך גישה, אלא רק אספר לך את שקראתי במקורות שייתכן שאינם בהישג ידיך ברגע זה.

1. החלפתי כמה מילים עם הרב שמעון בנושא, בזמן הקידוש.  הוא אמר שעל חצי הלל מברכים ״לקרוא את ההלל״, ובעוד שבהלל מברכים ״לגמור את ההלל". אינני זוכר מה אמר בקשר לברכה האחרונה, כמדומני אמר שבחצי הלל אין אומרים אותה.

2. יש בידי את הסידור ״עבודת השם״. זהו סידור כמנהג הספרדים ועדות המזרח. כידוע לי, הוא נפוץ מאד.  שם כתוב ״בראש חודש אומרים יעלה ויבוא,  ואחר החזרה אומרים ההלל במעומד, בדלוג, ובלי ברכה תחילה וסןף"

3. יש בידי גם את הסידור ״תפילת בני ציון״  כמנהג ק״ק הספרדים. שם כתוב ״אלו הימים שמדלגים...ומברכים לקרוא את ההלל : ראש חדש...אבל ב' ימים ראשונים של פסח....גומרים את כל ההלל ומברכים לגמור את ההלל״ (ההדגשות במקור). זה בעצם מתאים למה שאמר הרב מרציאנו. 

4. יש לי את סידור קורן נוסח אשכנז, שכולו בעברית (גם ההערות). הנה מה שכתוב בסוף הסידור, ״מדריך להלכות התפילה" סעיף 281:

נחלקו הראשונים אם מברכים על חצי הלל. דעת הרמבם (חנוכה פ״נ ה״ז) היא שאין מברכים עליו, כיון שאינו אלא מנהג, ואין אומרים אותו אלא בציבור. דעת ר יונה (ברכות ז ע״ב) היא שהציבור מברך עליו, והיחיד אינו מברך . דעת רשי  (שו״ת נ״ו) היא שמברכים את הברכה שלפני פסוקי דזמרה (״ברוך...מלך מהולל בתשבחות״) ולא את ברכת ההלל שיש בה ״אשר קדשנו במצוותיו וציוונו״. ודעת ר״ת (תוספות, ברכות י״ד ע״א ד״ה ימים)  והרא״ש (שם ה') היא שאפילו יחיד מברך, כשיטתם שמי שמקבל על עצמו מצווה שהיא רשות, מברך עליה, וכן מנהג האשכנזים (רמ״א תכב, ב)

5. לא אלאה אותך במה שכתוב במשנה ברורה, שכן בודאי יש לך את הספרים.

6. יש בידי את הלוח ״לוח דבר בעתו, התשע״ו.  בדפים של יום ל' בתשרי כתוב כך: ״בר״ח אומרים חצי הלל בדילוג (כמסומן בסידורים) ובברכה. הספרדים בפרט בא״י, אינם מברכים (בצפת, אתרא דמרן ב' ב״י ז״ל, גם האשכנזים ל״נ לברך). מנהג תימן המקורי, וכיום מנהג לוב ןמרוקו, לברך ״לקרוא״ כאשכנזים, בעוד שבהלל שלם מברכים ״לגמור״. מ״ם, מ״ן, מס״ק שלא לברך תחילה וסוף. למסו״ל מברכים (בימים שאין גומרים בהם הלל) ״את הלל״ (כ״לבוש״ תכ״ב, ב וכאריז״ל) (לכאו' בלי ה הידיעה אין צורך לומר את) - בימים שאין גומרים בהם הלל, יש להזבר לומר הלל בציבור, כי יש הפוסקים שאין מברכים על חצי הלל אלא בציבור (שלה״ק).  למ״ח (ע״פ האריז״ל) מברך הש״ץ ץחילה וסןף ומכוון להוציא הציבור (ומכונים כ״כ לצאת ידי חובתם) והמתפלל ביחיד מברך תחילה וסוף. 

7. נפלאים בעיני דברי ערוך השולחן.  הייתי מקליד את זה, אבל אני מקליד לאט. ביחוד בעברית . לכן אצטט רק את סוף דבריו "ויראה לי דבר״ח וחוה״מ וכו' המתפללין עם הציבור לא ידעתי למה יברכו בפני עצמן הלא יכולים לענות אמן על ברכת הש״ץ בתחילה וסוף והעונה אמן כמברך ולמה לנו להרבות בברכות במקום שלגדולי רבותינו הוי ברכה לבטלה וכן אני נוהג"

דייויד, אם יש לך את ״ערוך השולחן" תוכל לקרוא את סימן תכ״ב, סעיף ז וסעיף ח. אם תרצה, אצלם ואשלח לך.

נראה לי שאעשה כפי שנוהג ערוך השולחן"

שבוע טוב, 

אהרן