לפרשת במדבר - שאו את ראש כל עדת בני ישראל

ספר ״במדבר״ פותח בצווי למנות את בני ישראל:

״שאו את ראש כל עדת בני ישראל למשפחותם לבית אבותם במספר שמות כל זכר לגולגלותם״.

מה פירוש ״שאו את ראש״?  נראה על פניו שזהו ביטוי המתאר ספירה של אנשים. ספירת ראשים, או גולגלות כפי שכתוב בהמשך הפסוק.

אם כך, היה צריך לכתוב ״שאו את ראשי״ ברבים. למה ״ראש״?  

אם נעיין בתרגומים, תרגום אונקלוס ותרגום יונתן נראה ש״ראש״ מתורגם ל״חשבון״: “קבילו ית חושבן״.

מה הקשר בין ״ראש״ ל״חשבון״?  

נבדוק מה אומר האבן עזרא: ״כמו כי תשא ושם מפורש״. במילים של היום, אומר לנו הראב״ע - ״כבר הסברתי לך את זה בפרשת ‘כי תשא’ בדוק שם!״

אז הלכתי לבדוק…

שם כותב האבן עזרא ״כי תשא מנהג החושבים שהם בעלי סוד החשבון לכתוב באגרת הפרטים, ובראש האגרת יכתבו הכלל הנחבר מן הפרטים”. 

הדברים פשוטים ומדברים בעד עצמם. נהגו מומחי החשבון לכתוב את סכום הסך הכל בראש הדף (לא כמו בימינו - בתחתיתו). ומכאן ״ראש״ . 

כעת גם מובן תרגום אונקלוס לפסוק ״ קבילו ית חושבן כל כנשתא דבני ישראל” . ״שאו את ראש״ - בעברית של היום זה פשוט ״תחשבנו״ או תספרו.

בשולי הדברים מעניין שהאבן עזרא מכנה את אנשי החשבון ״בעלי סוד החשבון״.  סוד? חשבון זה סוד?

בזמנו של האבן עזרא נהגו לכנות את מדע הלוח העברי ״סוד העיבור״. שכן מדע זה הוא קשה ומסובך, וידוע למתי מעט.  כנראה שכך גם תורת החשבון….