לפרשת קדושים - מהם אלילים

 ״אַל תִּפְנוּ אֶל הָאֱלִילִם וֵאלֹהֵי מַסֵּכָה לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם אֲנִי ד’ אֱלֹהֵיכֶם״ (ויקרא י״ט: ד’)

לכאורה, פסוק פשוט לדוברי עברית. 

המלה 'אליל' נגזרת מהמלה ‘אֵל’.

והמלה ‘מסיכה’ כל ילד יודע עוד מה זה, עוד מימי היותו בגן ילדים.

אבל ממש לא.

רש״י בפירוש לפסוק כותב: ״אלילים לשון אַל, כְּלֹא חשוב״ .

רש״י מפרש שבמלה ‘אליל’ נגזרת מהמלה ‘אַל’ שזהו ‘לא’.

גם האבן עזרא מפרש כך, ואף מפרט יותר:

״האלילים. הם הפסילים  ונקראו כן כי הם דבר שקר כמו 'רופאי אליל כלכם’ (איוב י״ג: ב’) ויתכן להיות מגזרת ‘אַל’ והטעם שאיננו יש״

הפסוק עליו מסתמך האבן עזרא מספר איוב הוא: ״אתם טופלי שקר, רופאי אליל כולכם”.  הרי שיש בפסוק הקבלה, שני חלקיו מביעים אותו רעיון במילים שונות ״אתם טופלי שקר" = "רופאי אליל כולכם” . מכאן שאליל הוא ‘אַל’, משהו שאיננו. הוא שקר.

עיון במילון המקרי של פרפסור קדרי מעלה מקורות נוספים לכך ש״אליל’ נגזר מהמלה ״שקר”: וַיֹּאמֶר ד' אֵלַי שֶׁקֶר הַנְּבִאִים נִבְּאִים בִּשְׁמִי לֹא שְׁלַחְתִּים וְלֹא צִוִּיתִים וְלֹא דִבַּרְתִּי אֲלֵיהֶם חֲזוֹן שֶׁקֶר וְקֶסֶם (ואלול) וֶאֱלִיל (ותרמות) וְתַרְמִית לִבָּם הֵמָּה מִתְנַבְּאִים לָכֶם״ (ירמיהו י״ד:י״ד) ועוד.

״האלילים הם הפסילים״ - כותב הראב״ע. ובביאור אבן עזרא (מקראות גדולות) נכתב ״מלשון 'לא תעשה לך פסל' ונקראו כן על שם שהם צורות נפסלות ממתכת ואבן או מעץ״ . מעניינות המלים  ״פסל״ ו״נפסלות״ בהן בחר להשתמש, האם מלשון ״פסול״ ו״נפסל״?

ומהי ״מסכה״?  

כולנו מכירים ״היש צוהלת ושמחה כמוני מסכה, הה הה״

אכן ״הה הה״  

“מסכה״ במקורות זה משהו אחר בכלל.

אונקלוס מתרגם ״מתכא״. יש שהאות סמך ותו מתחלפות (כמו ששומעים לעתים בבתי הכנסת האשכנזים…)

״מסכה״, אם כך מלשון ״התוך״ - יציקה.  המלה ״מסכה״ מופיעה בתנ״ך לראשונה בספר שמות: ״יִּקַּ֣ח מִיָּדָ֗ם וַיָּ֤צַר אֹתוֹ֙ בַּחֶ֔רֶט וַֽיַּעֲשֵׂ֖הוּ עֵ֣גֶל מַסֵּכָ֑ה״ (שמות ל״ב:ד). ושם אכן מפרש הראב״ע ״מסכה - התוך”.

הנה, גם לדוברי העברית שביננו, ראוי שנעיין במפרשים להבנה טובה יותר של פסוקי המקרא.