שלום לכם,
כידוע, טעמי המקרא מתחלקים לקבוצות הבאות: קיסרים, מלכים, משנים, שלישים, משרתים.
מעניין אותי מי הראשון שנתן שם לכל קבוצה כזאת. בשביע שעבר למדתי שלא בטוח שהשמות האלו ניתנו על ידי יהודים.
לכן, לקראת פורים חשבתי להשתמש במינוחים משלנו, בנוסח המגילה, להגדרת הקבוצות השונות של טעמי המקרא:
סוף פסוק - המלך אחשורוש (או ״מלך״)
אתנחתא - אסתר המלכה (״וישם כתר מלכות בראשה״)
סגול, טפחא, זקף קטן, זקף גדול, שלשלת - פרתמים (״הפרתמים הם שרים גדולים, היו תחתיהם מדינות רבות״ - פירוש הרלב״ג למגילה. חשבתי גם על ״האחשדרפנים״, אבל אולי קשה להגייה)
רביע, זרקא, פשטא, יתיב, תביר - פחות (״וְאֶ֣ל הָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִֽים־וְהַפַּחוֹת֩ וְשָׂרֵ֨י הַמְּדִינ֜וֹת״)
אזלא, גרש, גרשיים, פזר, תלישא גדולה, מונח לגרמה, קרני פרה - שרים (״וְשָׂרֵ֥י הַמְּדִינ֖וֹת לְפָנָֽיו״ משמע תחת כל שר מדינה אחת)
מונח, מהפך, קדמא, תלישא קטנה, מרכא, דרגא, מרכא כפולה, מאיילא, ירח בו יומו - סריסים (״הַסָּ֣רִיסִ֔ים הַמְשָׁ֣רְתִ֔ים אֶת־פְּנֵ֖י הַמֶּ֥לֶךְ אֲחַשְׁוֵרֽוֹשׁ״)
אם לא למקרא כולו, אולי נשתמש בהגדרות אלה רק למגילת אסתר, ובפורים בלבד….
(אשמח לקבל תיקונים ושיפורים)
חודש אדר שמח,
אהרן גל
No comments:
Post a Comment