לפרשת נח - נמרוד

לפני מספר שנים התארחו אצלינו חברים עם ילדיהם, ובאו אתנו בשבת לבית הכנסת. הגבאי בקש לכבד את אחד הנערים בעליה לתורה, ושאל לשמו. ״נמרוד״ לו הנער. ״נמרוד!!?״ הזדעזע הגבאי.

חברינו לא ראו שום רע בשם נמרוד.  הסבא היה מלוחמי לח״י.  לוחם אחר בלח״י, כינויו במחתרת היה ״נמרוד״.  כנראה רמז למטרת המחתרת שמרדה בבריטים.

בקרב הדתיים כמעט לא נמצא את השם ״נמרוד״.  הרב אברהם יוסף, שהיה רבה הראשי של חולון,  בנו של הרב עובדיה יוסף, אמר בתוכנית רדיו בשנת 2007 שאין לשנות שמות ילדים, אלא אם כן שמותם שם רשעים כמו ״נמרוד”. 

מאין לנו שנמרוד היה רשע? 

הרי במקרא עצמו אין ואפילו ברמז שנמרוד היה רשע. וכך כתוב: ״וְכוּשׁ יָלַד אֶת נִמְרֹד הוּא הֵחֵל לִהְיוֹת גִּבֹּר בָּאָרֶץ:  הוּא הָיָה גִּבֹּר צַיִד לִפְנֵי ד’ עַל כֵּן יֵאָמַר כְּנִמְרֹד גִּבּוֹר צַיִד לִפְנֵי ד’: (בראשית י’:ח’, ט’)״. 

ותרגומו: ״וְכוּשׁ אוֹלִיד יָת נִמְרֹד הוּא שָׁרֵי לְמֵהֲוֵי גִבַּר תַּקִּיף בְּאַרְעָא:

הוּא הֲוָה גִבַּר תַּקִּיף קֳדָם ה’ עַל כֵּן יִתְאֲמַר כְּנִמְרֹד גִּבַּר תַּקִּיף קֳדָם ה’: (אונקלוס)

העובדה שנמרוד היה רשע הם דברי קבלה. כך קבלו אבותינו והעבירו מאב לבנו מרב לתלמידו.

כך כותב הרמב״ן: ״כי רבותינו ידעו רשעו בקבלה״. דהיינו, רבותינו קבלו במסורת שנמרוד היה היה רשע, ובדרך דרש סמכו את שמו שנקרא שמו נמרוד כיון שהיה מורד במלכות שמים.

מהו המקור לדברי הרמב״ן? 

כתוב בגמרא: ״ולמה נקרא שמו נמרוד? משום שהמריד את כל העולם כולו עליו”. (עירובין נ״ג:א’).  ומפרש רש״י: ״עליו - כלפי מעלה, אלר שכינו חכמים בלשונם”.

מדברי הרמב״ן עולה שהכתוב בעירובין הוא מדברי קבלה. אין זה שמתוך שמו חז״ל הגיעו למסקנה שנמרוד היה רשע והמריד את העולם כלפי מעלה. זה שאמרו ששמו נגזר מפעולתו אינו אלא דרש.

יונתן בן עוזיאל, תנא שחי כמה עשרות שנים לפני חורבן הבית השני, תרגם את הפסוקים כך: ״וְכוּשׁ אוֹלִיד יַת נִמְרוֹד הוּא שָׁרֵי לְמֶהֱוֵי גִבַר בְּחֶטְאָה וּלְמֵרְדָא קֳדָם יְיָ בְּאַרְעָא: הוּא הֲוָה גִבַּר מְרוֹדָא קֳדָם יְיָ בְּגִין כֵּן יִתְאַמֵר מִן יוֹמָא דְאִיתְבְּרִי עַלְמָא לָא הֲוָה כְּנִמְרוֹד גִבַּר בְּצֵידָא וּמְרוֹדָא קֳדָם יְיָ:״ .

הביטוי ״גבור ציד״, הכתוב במקרא על נמרוד, מתורגם כאן ״איש חטא״. וחטאו מוסבר בזה שהיה הראשון שמרד כלפי שמים.

כך גם בבתרגום ירושלמי, שם מוסבר שהיה צד אנשים בלשונם.

לעומתם טוען האבן עזרא: ״נמרוד - אל תבקש טעם לכל השמות אם לא נכתב: והוא החל -  להראות גבורות בני אדם על החיות כי הי' גבור ציד:״ 

הפירוש הוא פשוט. אומר האבן עזרא - אל תחפש סיבות לשמות, אם לא ציינה אותם התורה. לדעתו ״גבור ציד״ הוא פשוטו שמשמעו ״גבור ציד״. 

יתרה מזו, לא רק שהראב״ע מפרש שנמרוד אינו רשע, ניתן להבין מדבריו שנמרוד היה צדיק!

 ״וטעם לפני ה'. שהי' בונה מזבחות ומעלה אותם החיות עולה לשם וזו דרך הפשט. והדרש דרך 

אחרת״. אומר האבן עזרא שזהו פשוטו של מקרא, ואלו הפירוש שנמרוד היה רשע, אינו אלא דרש.

הרמבן חולק חזק על דברי האבן עזרא:

  ״הוא היה גבור ציד לפני ה'. צד דעתן של בריות בפיו ומטען למרוד במקום על כן יאמר על כל אדם מרשיע בעזות פנים ויודע רבונו ומתכוין למרוד בו יאמר זה כנמרוד לשון רש"י וכן דעת רבותינו (עירובין נג) ורבי אברהם פירש הפך הענין על דרך פשוטו כי הוא החל להיות גבור על החיות לצוד אותן ופירש "לפני ה'" שהיה בונה מזבחות ומעלה את החיות לעולה לפני השם ואין דבריו נראין והנה הוא מצדיק רשע כי רבותינו ידעו רשעו בקבלה״

והרשב״ם? הרשב״ם, שהוא פשטן לא ראה צורך לפרש את הפסוק.  לדעתו הדברים פשוטים ואינם צריכים כל הסבר.  הכל יודעים ״גבור ציד״ מהו…