לפרשת בראשית - כי האדם עץ השדה

בפרשת שופטים נאמר ״כי האדם עץ השדה״ (דברים כ’:י״ט) 

על פי תרגום אונקלוס וכן על פי פירוש רש״י, הכוונה ״אין האדם כעץ השדה״.  

האבן עזרא מתנגד לפירוש זה וכותב שם ״חיי בן אדם הוא עץ השדה” 

דבריו נאמרים ביתר חוזקה בפרשת בראשית בפירושו לפסוק ״וכל שיח השדה״ (בראשית ב’: ה’):

״…בעבור שנמשל האדם אל עץ, והנה לו שיח, וניב, וסעיף, ובד, ואמיר וסרעף”

ז״א יש ביטויים המשותפים גם לאדם וגם לעץ. 

עלה (…) בידי למצוא כמה מהם:

שיח - הוא עץ . שיח הוא גם דיבור האדם.

אמיר - צמרת העץ. ובאדם: ״ה’ האמירך”. (דברים כ״ו: י״ח)

ניב - פרי העץ, ״וניבו נבזה אכלו (מלאכי א’:י״ב). באדם ניב הוא ביטוי.

סרעפים - ענפי העץ.  ״ותרבינה סרעפותיו״ (יחזקאל ל״א: ה’). באדם: מחשבות

בדים - ענפי השיח. ״ותהי לגפן ותעש בדים״ (יחזקאל י״ז:ח’)  באדם: דברים הבדויים מן הלב - ״בדיך מתים יחרישו״ (איוב י״א: ג’). וכן ״ספורי בדים” 

סעיף -  כריתת ענפי העץ נקראת ״סעף״. על פי ״מסעף פארה״ (ישעיהו י’: ל״ג). ובאדם: ברירה, מחשבה -“עד מתי אתם פוסחים על שתי הסעיפים״ (מלכים א י״ח:כ״א) 

אכן ״האדם עץ השדה”….