מהי התפילה הקצרה ביותר - לפרשת בהעלותך ולפרשת בלק

מהי התפילה הקצרה ביותר בתורה?

כידוע זו תפילתו של משה אל השם לרפא את אחותו מרים: ״אל נא רפא נא לה״.  (במדבר י״ב:י״ג)

יהיו שיחשבו שניתן היה לקצר אפילו עוד. לשם מה פעמיים ״נא״? למה הכפילות ?

החושבים כך, טוב שיעיינו בתרגום אונקלוס לפסוק: ״אֱלָהָא בְּבָעוּ אַסֵי כְעַן יָתָהּ:״

המלה ״נא״ הראשונה פירושה ״בבקשה״ (בבעו), והשניה - פירושה ״כעת”, ״עתה״ (כען).

זהו, הכי קצר שיש, אין כפילות.

והנה, בפרשתינו, פרשת בלק, אומר בלק לבלעם: "וְעַתָּה לְכָה נָּא אָרָה לִּי אֶת הָעָם הַזֶּה ״.

ואונקלוס מתרגם: ״וכען אתא כען לוט לי ית עמא הדין”.

נראה כביכול שיש כאן מקרה הפוך. בתרגומו של אונקלוס יש כפילות, פעמיים ״כען״, אך בפסוק שתי התיבות ״כען״ הן שונות.  ״כען״ הראשון הוא ״אתה״, והשני - ״נא”.

הסיבה היא שלמילה ״עתה״ פירושים שונים, וכן למילה ״כען״, בהתאם להקשר.

בדרך כלל התיבה ״עתה״ היא ״עכשיו״, ״ברגע זה״.  כמו ״עתה קום צא מן הארץ הזאת” (בראשית י״א: י״ג).

אך כאשר התיבה באה בצירוף האות וו בתחילתה, היא מציינת מסקנה, כמו ״לפי כך”, 

“וְעַתָּה אָרוּר אָתָּה מִן הָאֲדָמָה אֲשֶׁר פָּצְתָה אֶת פִּיהָ לָקַחַת אֶת דְּמֵי אָחִיךָ מִיָּדֶךָ״. (כיון שרצחת, לפי כך ארור אתה מן האדמה…)

וכן בפרשתינו, בלק אומר שהעם רב מאד, ולפי כך ״ארה לי…״

אם כך בתרגום אונקלוס התיבה ״כען״ הראשונה (בתוספת וו החיבור) ניתן לפרשה כ״לפי כך״ (מסקנה) , והתיבה ״כען״ בפעם השניה בפסוק פירושה  ״כעת״.

נראה שלא הכל יסכימו לתרגומו של אונקלוס, וישנה גם ההבנה ששתי התיבות ״נא״ שבפסוק פירושן ״בבקשה".  רש״י כותב: ״אל נא רפא נא לה: בא הכתוב ללמדך דרך ארץ, שהשואל דבר מחברו צריך לומר שניים או שלושה דברי תחנונים, ורק אחר כך יבקש שאלותיו״.

בפיוט ״ידיד נפש״ שכתב רבי אלעזר אזכרי (מחכמי ומקובלי צפת לפני למעלה מארבע מאות שנה)
נכתב ״אנא אל נא רפא נא לה". נראה שמחבר הפיוט מסכים עם רש״י, ולכן כתב שלושה דברי תחנונים בשטחו את בקשותיו לפני השם,

(להבנת המילה ״כען״ בתוספת וו החיבור נעזרתי במילון העברית המקראית של מנחם צבי קדרי).