נקודה מעניינת בפרשת בהעלותך

השבוע נקרא בע״ה, בפרשת בהעלותך:

״דבר אל בני ישראל לאמר איש איש כי יהיה טמא לנפש או בדרך רחקה לכם או לדרתיכם ועשה פסח ליהוה”

 (במדבר ט’ י’) 

האות ה״א שבמילה ״רחוקה״ מנוקדת, מעל האות. כך בספר התורה, לא רק בחומש.

מה מציינת הנקודה שמעל האות? 

רש״י:

"או בדרך רחקה - נקוד עליו לומר לא שרחוקה ודאי אלא שהיה חוץ לאסקופת העזרה כל זמן שחיטה פסח שני מצה וחמץ עמו בבית ואין שם יו"ט ואין איסור חמץ אלא עמו באכילתו״

על פי רש״י, לא ממש רחוקה. אם כך, למה נאמר רחוקה? כביכול היה צריך להיות כתוב ״או בדרך״ , ללא המילה ״רחוקה״.

ישנן בתורה מקרים נןספים בהם המילה מנוקדת מעליה:

בראשית י״ט לג: 

  ״ותשקין את אביהן יין בלילה הוא ותבא הבכירה ותשכב את אביה ולא ידע בשכבה ובקומה״

רש״י:  ובקומה של בכירה נקוד הרי כאילו לא נכתב, לומר שבקומה ידע ואעפ"כ לא נשמר ליל שני מלשתות

גם כאן תמוה, אם בקומה ידע, היה כביכול לכתוב ״ולא ידכ בשכבה״ ללא המילה ״בקומה״, 

ישנן דוגמאות נוספות בתורה. 

אבות דרבי נתן, פרק מ״ג מציין עשרה מקרים בהם מילים מנוקדות מעליהן . בסוף הרשימה הוא כותב:

עשר נקודות בתורה

אלו הן…..

וכאן הוא מצטט את כל בפסוקים בהם המילים מנוקדות מעליהן, ובסוף הרשימה הוא כותב:

אלא כך אמר עזרא: אם יבא אליהו ויאמר לי מפני מה כתבת כך? 

אומר אני לו: כבר נקדתי עליהן. 

ואם אומר לי יפה כתבת, אעביר נקודה מעליהן. 

(אעביר = אמחוק)

 כביכול אומר עזרא, אם אליהו הנביא יאמר לי שלא הייתי צריך לכתוב את המילים האלה, אומר לו שציינתי נקודות מעליהן כדי למחוק את המילים האלה  אחר כך;

 ואם יאמר לי שיפה כתבתי, שהמילים במקומן, אמחק את הנקודות, ואשאיר את המילים במקומן.