לפרשת משפטים

״ וכי יגף שור איש את שור רעהו ומת ומכרו את השור החי וחצו את כספו וגם את המת יחצון״

שמות כ״א:ל״ה

:אומר האבן עזרא

וכי יגוף. אמר בן זוטא כי רעהו תואר לשור ולא ראה כי שור איש סמך הוא. וכן הוא שור רעהו ואין לשור ריע רק בן זוטא לבדו וזה השור שהוא תם ישלם בעליו חצי נזק

נראה שלי שבמשפט ״ואין לשור ריע רק בן זוטא לבדו״, האבן עזרא אומר שני דברים. האחד ברור, הוא לועג וצוחק על בן זוטא באומרו שהוא החבר של השור. אבל גם, לדעתי, רוצה לומר  ״ואין לבן זוטא ריע״. כוונתו שאין מישהו אחד שיסכים לדעתו ופירושו של בן זוטא,(ראיתי שהביטוי ״ולא מצאתי לי חבר, משמש בגמרא לומר ״לא מצאתי איש שיסכים עמי״ כמו שכתוב בעירובין ״חזרתי על כל תלמידיו ובקשתי לי חבר, ולא מצאתי״).

״אִם אַחֶרֶת יִקַּח לוֹ שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעֹנָתָהּ לֹא יִגְרָע.״
(שמות כ״א:י)

מתוך הבלוג של דיקדוקיאן:

דבר יפה שראיתי בתיקון קוראים סימנים:

שארהּ - מפיק הא.

כסותהּ - מפיק הא.

ועונתהּ - מפיק הא.

ואם שלש אלה לא יעשה להּ - כלומר: מי שלא יבטא את שלשת המפיקים, אז - ויצא חינם אין כסף - לא ישלמו לו משכורת על הקריאה...

בתשובה שכתב הרב אברהם ויסבלום מחבר הספר ״תורת הטעמים:
״יכול להיות שלכן יש שם טיפחא, אך למה התביר לא נמצא במילה כסותה?

ואגב, תוך כדי שאני מעיין בזה אני חושב על עוד הסבר למה הטעמים חיברו 'כסותה ועונתה', שהרי הם מתחרזים זה בזה, מה שאין כן שארה. ״

אני: ״מעניין הרעיון המקורי של שתי המילים שמתחרזות.״

הרב ויסבלום: ״זה לא ממש מקורי, אם זה היה מקורי לא הייתי אומר את זה, ראיתי בספר של ברויאר על 'סבתא וסבתכא' שהטעמים העדיפו לחבר שתי מילים בעלות צליל דומה, ועל פי זה כתבתי גם על הפסוק 'ושבם ונבו ובעון' ראה על פי המפתח, ואולי עוד פסוקים, אינני זוכר.״

שבוע טוב ומבורך,

אהרן